ת"א 54637-11-13 טורג'מן נ' אולקנווה ואח'

1.הליך זה ראשיתו בתביעה כספית ע"ס 311,819 שקלים בגין הפרה נטענת של הסכם שכירות דירה המצויה ברח' בת גלים 3/27 באשקלון (להלן: "המושכר"), הסכם שנחתם ביום 16.10.12 בין התובע מצד אחד כשוכרו לבין הנתבעת 1 מצד שני כמשכירתו (להלן: "הסכם השכירות").

2.הנתבע 2 הינו שוכר המשנה של המושכר ע"פ הסכם מיום 15.11.12 שנחתם בינו כשוכר לבין התובע כמשכיר (להלן: "ההסכם המשני") ועל פי הנטען, הוא שגרם להפרתו של הסכם השכירות הנ"ל וזאת בעצם התקשרותו באופן ישיר עם הנתבעת 1 לשם המשך מגוריו במושכר לאחר סיום תקופת השכירות ע"פ ההסכם המשני.

3.התובע ביסס למעשה את עילת תביעתו על שלושה אדנים עובדתיים מרכזיים:

האחד - כי היה זכאי להארכת הסכם השכירות עד ליום 1.11.17 ע"פ אופציה שניתנה לו ואשר מומשה בפועל סמוך למועד סיומו המיועד שהינו 30.10.13.

השני - כי הנתבעים רקמו קנוניה ונהגו בחוסר תום לב ע"י כך שהתעלמו מזכות האופציה שניתנה לו, תוך שהנתבע 2 מצידו "מושך זמן" בתשובתו לגבי הארכת האופציה הנתונה לו הוא ע"פ ההסכם המשני ומשדל את הנתבעת 1 להתקשר עימו ישירות.

יצוין להשלמת התמונה, כי הנתבע 2 הינו אחיינו של התובע וכי בינהם מזה זמן סכסוך עסקי הנוגע אף להשכרתן של דירות, סכסוך שגרר אחריו מספר הליכים משפטיים.

השלישי – כי נוכח הימנעות הנתבע 2 ממתן תשובה, עמד הוא להשכיר את המושכר בשכירות משנה לצד שלישי ברווח גבוה שנמנע ממנו למעשה.

4.בהינתן המציאות הנ"ל דורש התובע מהנתבעים שניהם לשלם לו סך של 307,680 שקלים שטיבם הפסד רווחי התובע שמקורם בפער בין דמי השכירות ע"פ הסכם השכירות לבין אלו שהיו מתקבלים לו היה המושכר מושכר לצד שלישי שכבר שהביע רצונו במושכר.

כן תבע הוא מהנתבע 2 לשלם סך של 4,139 שקלים שמקורם בחיובי ארנונה ומים שלא שולמו בתקופת השכירות ע"פ ההסכם המשני.

5.הנתבעים מצידם מכחישים מכל וכל אתהקנוניה המיוחסת להם מאשרים כי התקשרו ישירות בינהם, אולם זאת בתום לב ולאחר שהתובע הודיע מפורשות כי אינו מעונין במימוש האופציה כשאז ורק אז פנתה הנתבעת 1 לנתבע 2 בהצעה להתקשר עימה ביחסי שכירות ישירים. הנתבעת 1 מצידה מדגישה כי לא היה לה כל אינטרס ורווח בשינוי זהות השוכר.

הנתבע 2 אף הכחיש קיומם של חובות ארנונה ומים וטען כי פרע מלוא חיוביו כלפי התובע.

ראוי לציין כי הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אחד, אולם הגישו כתבי הגנה נפרדים.

6.נמנעת אנוכי מלהביא את פרטי המועדים הרלבנטיים והשתלשלות הארועים, הואיל ולמעשה עניינו של פסק דין זה בסופו של דבר הינו אך ורק סוגיית הוצאות ההליך, כך בעקבות הסכמתם הדיונית של הצדדים בדיון שהתקיים ביום 20.7.16. דיון זה נועד לסיכומים בע"פ לאחר שנסתיים שלב שמיעת הראיות בתיק, אולם וע"פ המלצת בית המשפט הסכים התובע לדחיית עיקר תביעתו (מרכיב הפסד דמי השכירות), הגם שהבהיר כי הוא עומד על טענותיו. בהתייחס למרכיב הארנונה הוסכם כי זה יועמד ע"ס של 2,200 שקלים ולגבי מרכיב המים – כי זה ימחק ויתבע מחדש במידת הצורך.