- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 54630-05-15 עמותת בני ברוך נ' עמותת "העין השביעית" עיתונות עצמאית,חוקרת וחופשית (ע"ר) ואח'
|
ת"א בית משפט השלום הרצליה |
54630-05-15
20.4.2016 |
|
בפני השופט: יעקב שקד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים/נתבעים: 1. עמותת "העין השביעית" עיתונות עצמאית 2. חוקרת וחופשית (ע"ר) 3. שוקי טאוסיג 4. איתמר בן זקן |
משיבה/תובעת: עמותת בני ברוך |
| החלטה | |
|
1. המבקשים עותרים לעיכוב ההליכים בתיק זה, הקבוע להוכחות וסיכומים בעל פה בעוד כחודשיים ימים, עד להכרעה במחלוקות בתיק נוסף (ת.א. 23862-03-13 עמותת בני ברוך נ' אפלבאום; להלן – "תיק אפלבאום") המתנהל בבית משפט אחר וטרם נקבע להוכחות, או למצער עד שמיעת הראיות בתיק אפלבאום.
2. עסקינן בתביעת לשון הרע. בתמצית אומר כי לשיטת המשיבה, המבקשים הוציאו דיבתם רעה בכתבה בעיתון, שבו ייחסו לה בין היתר, פעולות שליליות, מאפיינים כיתתיים ובין היתר ציטטו מדבריו של אהרן אפלבאום, הנתבע בהליך הנוסף (תיק אלפבאום), שעומד מאחורי הכתבה נשוא התביעה.
3. בבקשה נטען, בתמצית, כי ב"כ מר אפלבאום (בהליך הנוסף) סבורים כי יש לעכב ההליכים בתיק זה עד לשמיעת העדים בתיק אפלבאום כדי לא לגרום נזק דיוני לצדדים בתיק אלפבאום. נגרס כי המדובר באותה מחלוקת ובאותם עדים וכי עלול להיגרם לנתבעים בתיק שבפני נזק דיוני ומהותי ככל שלא יעידו או שעדותם "לא תהא בתנאים נוחים או מיטביים" (סעיף 6 לבקשה).
4. בתגובה מתנגדת המשיבה לבקשה וטוענת כי אין לה כל יסוד שבדין. לשיטתה המבקשים חפצים לעכב את ההליך ללא כל הצדקה. הוגשה תשובה לתגובה.
5. דין הבקשה להידחות.
בית המשפט העליון סיכם את ההלכות המרכזיות לגבי בקשה לעיכוב הליכים מכח הליך תלוי ועומד ברע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דיגיטל בע"מ (פורסם בנבו) (11.7.13):
"כבר נפסק בבית משפט זה כי הרציונאל העומד בבסיס דוקטרינת ההליך התלוי והעומד הינו מניעת ניהול הליכי סרק וחיסכון בזמן שיפוטי, וכן מניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד [ראו: רע"א 627/13 סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (19.2.2013), פסקה 13 להחלטתי; רע"א 5394/09 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ'KIA MOTORS CORPORATIONS [פורסם בנבו] (27.6.2012), פסקה 16 לפסק דינו של המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין; ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 483 (1975) (להלן: עניין אל-עוקבי)]. כך, גם הוגדרו השיקולים שעל הערכאה הדיונית לשקול בבואה להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד, אשר בגדרם באים, בין היתר: זהות השאלות שבמחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי, הימנעות מכפל התדיינות ומאזן הנוחות [ראו למשל: רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב [פורסם בנבו] (21.11.2011), פסקה 6 להחלטת השופט ע' פוגלמן].
11. למעשה, ישנו קשר הדוק בין השיקולים שיש לבחון לצורך עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד לבין האפשרות שתוצאת ההליך המקביל תהווה מעשה בית דין ביחס לצדדים בהליך שעיכובו מתבקש. כך, נפסק כי גם בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין עומדים השיקולים של מניעת הכבדה על בתי המשפט, מניעת הכרעות סותרות וכן מניעת הטרדה חוזרת ונשנית של בעל דין. יפים לעניין זה דבריה של השופטת ע' ארבל בע"א 4087/04 גורה נ' בנק לאומי לישראל [פורסם בנבו] (8.9.2005):
"בבסיס הכלל של מעשה בית דין ניצב רעיון סופיות הדיון שהצדקה לו נעוצה בשני שיקולים עיקריים. האחד מגלם את האינטרס הציבורי בסופיות הדיון המשפטי. האינטרס הציבורי אינו אלא מכנה משותף לשיקולים שונים: הקלת העומס המוטל על בית המשפט, הקטנת עלויות ההתדיינות של המערכת השיפוטית ושמירה על יוקרתה של המערכת השיפוטית העלולה להישחק באם יתאפשר לבעל דין לחזור פעם אחר פעם לאולמות בתי המשפט עד אשר יצליח להשיג את מבוקשו. השיקול השני, עניינו בבעלי הדין עצמם. לבעל דין אינטרס מובהק שלא יוטרד בשנית בשל עילה או פלוגתא בה התדיין בעבר בפני בית המשפט. כך, לא יצטרך בעל הדין לשמור על ראיותיו ולא לחשוש כי בעתיד נכון לו מאבק משפטי נוסף, המצריך השקעת משאבים רבים, בעניין זהה לזה שכבר הוכרע בעבר" (ההדגשות הוספו – י. ד.) [שם, בפסקה 7. ראו גם: ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.10.2009), פסקאות 13 ו-16 לחוות דעתי (להלן: עניין אספן); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 15-13 (1991) (להלן: זלצמן.(
כך, שניים מתוך השיקולים אותם ישקול בית המשפט בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד – זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים – נכללים במפורש במסגרת התנאים לקיומו של השתק פלוגתא במסגרת הדוקטרינה של מעשה בית דין [ראו: עניין אספן, בפסקה 14 לחוות דעתי; ע"א 9287/07 דנוך נ' ד"ר גדעון נגר [פורסם בנבו] (1.3.2011), פסקה 11 לחוות דעתו של השופט ס' ג'ובראן. ראו גם: זלצמן, בעמ' 141]. בית משפט זה אף עמד על הדמיון שבין דוקטרינת מעשה בית דין לבין הדוקטרינה של הליך תלוי ועומד בעניין זהות השאלות שבמחלוקת בעניין אל-עוקבי, ובלשונו של השופט עציוני: "לפי ההלכה, כמו ב'מעשה-בית-דין', כך גם ב'ענין תלוי ועומד' העילות צריכות להיות זהות") (שם, בעמ' 480.)"
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
