ת"א 54597-06-15 אדמוני ואח' נ' אלקסלסי

1.לפניי בקשה למתן צו עשה זמני בגדרה מבוקש להוציא צו המורה למשיב לסלק את ידו מחצר הבית המשותף ולפנותה מכל אדם וחפץ תוך פירוק ופינוי הגדרות, שער הכניסה, ברזנט ההצללה ובריכת השחייה, כמו כן פינוים של הכלבים.

2.זהו הרקע לבקשה: המבקשים שוכרים מזה שנים רבות דירה בבית משותף ברחוב סוקולוב בנהריה, שלאמיתו של דבר טרם נרשם כבית משותף, אך יש לראות אותו ככזה לאור הוראות פרק ו'1 לחוק המקרקעין, התשכ"ו-1969 (להלן: הבית המשותף). הבית המשותף מורכב משש דירות ולו שתי כניסות. דירת המבקשים מצויה בקומה השנייה. המשיב שוכר, מזה כשנה, דירה הנמצאת בקומה הראשונה (קומת קרקע). המשיב עושה שימוש בשטח הצמוד לדירה, שהוא חלק מהרכוש המשותף, והדבר אינו לרוחם של המבקשים.

3.לטענת המבקשים המשיב עושה שימוש ברכוש משותף, שנמצא תחת חדרי השינה שלהם. לדבריהם אט אט החל המשיב להשתלט על השטח, בנה שער, השטח גודר, הונחה בריכה והוצב ברזנט, כך שהמשיב ניכס לעצמו חלק מהרכוש המשותף. כן מחזיק המשיב כלבים שמטנפים את החצר וגורמם רעש, ואילו הבריכה שהוצבה היא ללא כיסוי מה שגורם למפגע וריח המגיע לבית המבקשים. המבקשים טוענים עוד כי המשיב מבעיר "מנגל" ועושה מסיבות והדבר מהווה מפגע, בניגוד לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1981. נטען כי המשיב עושה כן בין היתר בשבתות, ואילו המבקשים, שומרי שבת, אינם יכולים להזמין משטרה. בנוסף, לטענת המבקשים נציגי מחלקת המים בעירייה אינם יכולים להיכנס לשטח "לקרוא" את שעון המים ונשלחו להם התראות בעניין. לדברי המבקשים פניותיהם אל המשיב בטרם יפנו לבית המשפט, לא נשאו פרי. לטענת המבקשים, הם זכאים לסעד המבוקש מאחר ומתקיימים התנאים הנדרשים לכך על פי הדין.

4.המשיב הגיש תגובה בה טען כי בעל הדירה והוא בנעליו, עושה, מקדמת דנא, משך עשרות שנים, שימוש ייחודי בחלק מהרכוש המשותף, כשם שהמבקשים עושים שימוש בחלק אחר שיוחד להם, ואף מנוהל בו עסק של שיפוץ גלשנים. נטען כי יש לראות בכך הסכמה לשימוש ברכוש המשותף שיש בה לחייב את בעלי הדירות ואת חליפיהם. עוד טען המשיב כי המבקשים לא הגיעו לבית המשפט בידיים נקיות ובתום לב, ולא גילו פרטים מהותיים בבקשתם – כי הם עושים שימוש בחלק מהרכוש המשותף.

5.במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 9.7.2015 חזרו הצדדים על טענותיהם, הציגו תמונות צבעוניות של המקום והגישו סרטונים שצולמו במקום. המבקשים הוסיפו והציגו במהלך הדיון סרטונים.

6.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו לי, אני סבור כי דין הבקשה להידחות ברובה למעט לעניין הטענה למפגעים וגם זאת באופן מסויג. אפרט את נימוקיי:

7.בדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני על בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים. ראשית, יש לבחון אם הניח מבקש הסעד ראיות לקיומה לכאורה של עילת תביעה. שנית, יש לבחון אם הוכח כי הנזק שיגרם אם לא יינתן הסעד גדול מהנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד. לצד שיקולים אלה, על בית המשפט לשקול גם שיקולים שביושר ובצדק. ראו: תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 526-519 (מהדורה עשירית, 2009); רע"א 3285/13 ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ (פורסם בנבו, 3.7.2013).

8.למעשה בקשת המבקשים נוגעת לשני היבטים: הראשון, חזקת המשיב בחלק משטח הרכוש המשותף שנמצא בצמוד לדירתו, והשני השימוש שעושה המשיב באותו חלק, אשר לטענת המבקשים גורם להם מטרד.

9.אשר לחזקת המשיב ברכוש המשותף, מהראיות שהונחו לפניי עולה כי חלק מהקרקע עליה מצוי הבית המשותף הצמוד לדירת המשיב גודר ותוחם והמשיב עושה בו שימוש ייחודי, גם המשיב מאשר עובדה זו ואינו מתכחש לכך. בתמונות ניתן לראות את השטח המתוחם על כל מתקניו, בין היתר: הגדרות, "הבריכה" וכיסוי הברזנט (ראו התמונות מב/1). אלא שמנגד, במהלך הדיון אישרו המבקשים כי הם עושים שימוש בחלק מהרכוש המשותף על ידי הצבת מחסן (פלסטיק) בחלק מן המקרקעין עליהם קיים המבנה. ניתן לראות את החלק בו עושים המבקשים שימוש בתמונות שהוגשו וסומנו מש/1. שם ניתן לראות כי השימוש הוא מעבר להצבת מחסן.