ת"א 54595-11-12 יפרח נ' עצים ורעפים בע"מ ח.פ. 514 ואח'

1.לפניי בקשת התובע, , לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבותו לדיון ביום 11.5.15 ועל פיו הורתי על דחיית התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות .

המדובר בבקשה שניה לביטול פסק דין,לאחר שפסק דין קודם שהורה על דחיית התביעה אף הוא בהעדר התייצבות התובע,בוטל בהתאם להחלטה מיום 25.1.15.

2.לטענת התובע בשל טעות משרדית אצל בא כוחו,אשר גרמה לבלבול במועדי הדיון, נרשם ביומן ששעת הדיון היא 11:00 במקום 10:00. המדובר בטעות משרדית שנגרמה בתום לב ללא כל כוונת זדון ומבלי שיש בטעות זו משום הבעת זלזול בבית המשפט ובהחלטותיו. משמדובר בטעות בתום לב, יש ,לטענת התובע,ליתן משקל לזכות הגישה לערכאות וליתן לתובע את יומו בבית המשפט.

3.הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי המדובר בדפוס התנהגות שאין להשלים עמו. הנתבעים טענו כי התובע קיבל זימון כדין ואין זה מעניינם, התנהלות בלתי אחראית של התובע או בא כוחו. הנתבעים טענו כי סיכויי התביעה קלושים והפנו בעניין זה לטענותיהם בכתב ההגנה.

הכרעה:

4.כפי שפרטתי כבר בהחלטתי מיום 25.1.15, ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק.. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

בעניינינו אין המדובר בביטול מחובת הצדק שכן בא כוח התובע ידע על הדיון אולם נטען, כי בשגגה, עדכן ביומן שעת דיון אחרת- 11:00.