ת"א 54503-03-14

לפני בקשות לגילוי מסמכים.

באשר לבקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים על ידי הנתבעים 1 - 3 ולגילוי מסמכים כללי על ידי נתבע 3, הרי שדין הבקשה להתקבל. לא מצאתי נימוקים ממשיים למנוע את מתן הצו, למעט טענת נתבע 3 שלפיה הוא אינו צד להליך הבר"ע, טענה שהתובע קיבל בתשובתו.

המסמכים המבוקשים לגילוי עשויים להיות רלוונטיים (לפי הפסיקה המבחן הנו האפשרות שהמסמך יהיה רלוונטי ולא דווקא כי כבר בעת בקשת הגילוי ניתן להגיע למסקנה ודאית שהמסמך רלוונטי). זאת ועוד - גילוי ספציפי של מסמכים חל גם על מסמכים שבשליטת בעל דין ולא רק על מסמכים שנמצאים בחזקתו. לפיכך, כל מסמך שנמצא בחזקת בא כוחם של הנתבעים (עו"ד דואניס או אחר), נחשב למסמך בשליטתם.

מלאכת הגילוי חלה על הנתבעים ולא על התובע. בנסיבות, על הנתבעים להגיש תצהיר גילוי ספציפי כדין שמפרט את כל המסמכים המבוקשים. כך למשל, אם מדובר במסמכים מתוך הליך משפטי, יש לפרט את כתבי הטענות, את הבקשות ושאר המסמכים מתוך ההליך המשפטי.

הטענה שלפיה התובע היה צד לאחד ההליכים לא מסייעת לנתבעים שכן כאמור בתשובתו, הוא נמחק מאותו הליך ואין לו יותר גישה למסמכי התיק.

הנתבעים יגישו, אפוא, עד יום 23.6.15 תצהיר גילוי מסמכים כללי מפורט ביחס לכל המסמכים שגילויים התבקש. למען היעילות, הנתבעים יעמידו עד ליום 10.7.15 לעיון בא כוח התובע את כל המסמכים, כדי שהאחרון יוכל לצלם את המסמכים הרלוונטיים מבחינתו. העיון והצילום יעשה במשרד באי כוח הנתבעים, תוך גביית תשלום עבור כל צילום לפי המחיר המקובל בשוק במכוני צילום.

בכל הנוגע לבקשת הנתבעים 1 ו-3 לחיוב התובע לגלות מסמכים, לא מצאתי ממש בטענת התובע כי הדרישות לא היו ספציפיות דיין ולא מצאתי ממש בשאר טענותיו. הפירוט של המסמכים הנו מספיק על מנת שהתובע יבין באילו מסמכים מדובר ויוכל לגלותם.

בעל דין רשאי לבקש מסמכים ספציפיים מסוג מסוים ולא חייב לפרט כל מסמך ומסמך, מה גם שלעיתים קרובות הוא אינו יכול לתת פירוט כאמור, שכן אינו יודע בדיוק איזה מסמכים נמצאים באמתחתו של בעל הדין שכנגד.

הפניית הנתבעים 1 ו-2 לגילוי הכללי שביצע התובע לא רלוונטית, שכן מדובר בדרישה לגילוי ספיציפי, שחורגת מהמסמכים שגילה התובע בגילוי הכללי. הטענה כי המסמכים נמצאים בידי הנתבעים, שכן קיבלו העתק מהם בזמנו, לא מהווה נימוק שלא לתת את הצו.