ת"א 54488-03-11 אברהם ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תביעה על פי פוליסה לתשלום תגמולי ביטוח, מכוח פוליסה לביטוח מקיף לרכב ("הפוליסה").

ההליך

1.התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובע. לטענת התובע, בתאריך 28.04.09 היה רכבו מעורב בתאונת דרכים שאירעה בעיר טירה, ובה היו מעורבים שני כלי רכב ("התאונה"). התובע טוען שהתאונה נגרמה כתוצאה מסטיית הרכב המעורב לנתיב נסיעתו, ומכאן שהאחריות לתאונה רובצת על נהג הרכב המעורב (צד ג'1 "עיראקי"). בתחילה פנה התובע למבטחת הרכב המעורב ("הפניקס" או "צד ג2"), לאחר שזו דחתה דרישתו פנה למבטחת רכבו ("הנתבעת" או "כלל"), ומשדחתה גם הנתבעת את הדרישה, הוגשה התביעה.

2.התביעה הוגשה נגד מבטחת הרכב וזו הגישה הודעה לצד שלישי נגד עיראקי והפניקס בטענה שככל שהיא תחויב בתשלום תגמולי ביטוח, על הצדדים השלישיים לשפותה. עיראקי מודה שסטה עם רכבו לנתיב נסיעת רכב התובע, אך טוען שעשה כן כדי להימנע מפגיעה בהולך רגל שחצה את הכביש, ובנסיבות אלו אין לייחס לו כל התרשלות. ומכל מקום, יש להפנות את התביעה למבטחת רכבו, הפניקס.

3.שתי המבטחות, כלל והפניקס, דחו את התביעה בטענה שלפי ממצאיהן נמסרו להן פרטים שאינם נכונים אודות אירוע התאונה והנזק שנגרם, והן פטורות מהחבות הביטוחית. זו גם עמדת המבטחות בהליך זה.

4.ואלו העדים שהעידו: מטעם התובע העידו התובע עצמו (תצהיר ת/2), מר חיים משעל, חבר שהיה עם התובע ברכב ("משעל", תצהיר ת/6) ובוחן תנועה שהגיש חוות דעת מומחה (ת/1, "בוחן התובע"). מטעם הנתבעת העיד חוקר פרטי (תצהיר נ/15, "חוקר כלל"). עיראקי העיד בעצמו (תצהיר ת/4), ומטעם הפניקס העידו שלושה עדים: בוחן תנועה שהגיש חוות דעת מומחה (נ/11 "בוחן הפניקס"), שמאי שהגיש חוות דעת שמאית (נ/13 "שמאי הפניקס") וחוקר (תצהיר נ/17 "חוקר הפניקס").

העדויות והראיות

5.הרכב נשוא התביעה הוא רכב אאודי 6A שנת ייצור 2000 והוא היה בבעלות התובע החל מיום 02.03.08 (סעיפים 2 – 3 לתצהיר התובע ת/2 ורישיון הרכב נספח א לתצהיר). התובע העיד שלפי המלצת חברו משעל, הוא החליט לנסוע לעיר טירה כדי לרכוש פנסים לרכב של אחותו במחיר מוזל. הוא עצמו לא הכיר את העיר, ומשעל התלווה אליו לנסיעה והדריכו לאן לנסוע. בדרכם חזרה, הגיח מולם הרכב המעורב, שכדי להימנע מפגיעה ברכב שחסם את נתיב נסיעתו, סטה לנתיב נסיעתם. כתוצאה מכך נפגע רכבם פגיעה חזיתית שגרמה לו לנזקים כבדים עד כדי השבתתו (תצהיר ת/2; חוות דעת שמאי נספח ו לתצהיר התובע; הודעה נ/2; עמ' 2 שורה 19 ואילך; פרוטוקול עמ' 22 שורה 23 ואילך; עמ' 30 שורות 4 – 9).

התובע העיד שאף שהנתבעת כופרת כיום בחבות הביטוחית, לאחר התאונה נגרר הרכב למוסך הסדר (ת/5), הנתבעת העמידה לרשותו רכב חלופי בהתאם לתנאי הפוליסה (ת/3) והשמאי שבדק את הרכב והחליט להשביתו היה שמאי הנתבעת (סעיפים 10, 14 לתצהיר). אמנם בהתאם לחוות דעת השמאי שרידי הרכב אמורים להימכר לפירוק תמורת 2,700 ₪ שיימסרו לתובע, אולם בפועל התובע לא נטל חלק בהחלטה על מכירת שרידי הרכב והוא גם לא קיבל תמורתם (עמ' 1 לחוות דעת השמאי; סעיפים 16 – 18 לתצהיר).

6.משעל, החבר, העיד שהוא היה עם התובע ברכב בעת התאונה, השניים נסעו לעיר טירה כדי לקנות פנסים לרכב של אחות התובע, ובדרכם חזרה הגיח מולם רכב הנהוג בידי עיראקי (ת/6; עמ' 43 שורות 30 – 32).