חסון נ' קזקוב

רקע עובדתי 

1. לפניי תביעה שעניינה טענת התובע כי הנתבע ביצע כלפיו עוולה בהתאם לחוק איסור לשון הרע – תשכ"ה 1965 (להלן : "חוק איסור לשון הרע").

    

2. התובע ביצע עבודות בניה בבית משותף הנמצא ברחוב דיזינגוף 9 בנתניה. הנתבע הוא יו"ר הועד בבניין. בין הצדדים התעוררו חילוקי דעות ביחס לטיב ואופן העבודה. במהלך חילוקי דעות אלה, התובע טוען כי הנתבע הטיח כלפיו בשתי הזדמנויות אמרות שיש בהן משום לשון הרע בפני חברי הועד. לטענתו, הנתבע טען כלפיו בפני חברי הועד כי קיבל אישורים מנותני שירותים (חשמלאי, איש פינוי האסבסט) תמורת תשלום כספים. כמו כן, הנתבע טען בפני חבר הועד כי התובע שילם לדיירים כדי לקבל את הסכמתם לעבודות ושיחד את אחד הדיירים. לטענת התובע, טענה זו מהווה פגיעה בשמו הטוב ויש בה כדי להוות פרסום בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

    

3. לטענת הנתבע, לא הוכחה האמירה, ולא הוכח שזו נאמרה בפני אדם נוסף זולת הנפגע, ככל שהוכחה (אציין כי בסיכומים לא נטענו ההגנות בדבר אמת דברתי ותום לב בפרסום, ולכן יש לראות את הנתבע כמי שויתר עליהן).

    

4. התביעה הוגשה בשם התובע והחברה בבעלותו. בסיכומיו, בהמלצת בית המשפט, התובע מחק את התובעת כצד בתיק.

    

5. כפי שיפורט, אני סבורה כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

    

   ***