|
1. לפניי מונחת בקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית לבית משפט השלום במחוז מרכז.
2. לטענת המבקשת, הן מקום מגוריו של המשיב, הן מקום עיסוקה של המבקשת והן מקום התרחשות המעשה או המחדל הינם בעיר פתח- תקווה, השייכת למחוז מרכז, ומשכך לבית משפט השלום בתל- אביב אין סמכות מקומית לדון בתובענה ויש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה.
3. לטענת ב"כ המשיב, יש להותיר את הדיון בבית משפט השלום בתל אביב, שכן, הבקשה טורדנית וקנטרנית וכל מטרתה לעכב את הדיון ולסכל את ההליך. לטענתו, בתי המשפט קבעו כי נוכח המרחקים בין הערים השונות במדינת ישראל אין לייחס חשיבות רבה מידי למקום ההתדיינות ולא בנקל תתקבל טענה לאי נוחות שסיבתה היחידה הוא המרחק שבין בית המשפט בתל אביב לזה שבפתח תקוה. לעניין זה הביא המשיב את הלכת בית משפט העליון ברע"א 188/02מפעל הפיס נ' כהן ואח' פ"ד נז(4), 473, אשר לדידו מצמצמת את תחולת כללי הסמכות המקומית ומרחיבה את שיקול דעת בית המשפט בשאלת סמכות השיפוט.
4. במסגרת תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן:"התקנות"), נקבעו החלופות השונות לעניין סמכות השיפוט המקומית, ולפיהן רשאי התובע לבחור באשר במקום המתאים להגשת תביעתו. אכן, כטענת המבקשת, בהתאם לתקנות 3(א)(1) ו- 3(א)(5), הן מקום עסקה של הנתבעת והן מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, מצויים בעיר פתח תקוה, ועל כך אין כל מחלוקת. יוצא איפוא, שלפי החלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות, קיימת סמכות שיפוט מקומית לבית משפט השלום במחוז המרכז ולאו דווקא במחוז תל-אביב. לפיכך, מלכתחילה היה על התובע להגיש את תביעתו באחד מבתי משפט השלום המצויים במחוז המרכז ולא לבית משפט השלום בתל אביב.
5. אמנם, בהתאם להלכה הפסוקה אותה ציטט כראוי ב"כ המשיב, מגמת הפסיקה היא שלא לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית, בין היתר, בהתחשב בכך שהמרחקים בין הערים בארץ אינם גדולים (ראו: רע"א 6920/94לוי נ' פולג, פ"ד מט(2), 734; רע"א 188/02מפעל הפיס נ' כהן ואח', פ"ד נז(4), 473). אולם, נראה כי בקבלת עמדת ב"כ המשיב, יש כדי לאיין ולרוקן מתוכן את הוראות תקנה 3 לתקנות, ולא נראה כי זו היתה כוונת הפסיקה שצוטטה לעיל. ביטולה של תקנה, שתוקנה על ידי מתקין התקנות, לא נעשה כלאחר יד על ידי בית המשפט ומצריך אמירה ברורה וחד משמעית בעניין, שאחרת זו עומדת בתוקפה. במקרה דנן, יש לאבחן את נסיבות ועובדות הפסיקה המצוטטת שלעיל, כך שיש לראות את ההלכה כמתייחסת למקרים בהם כבר החלו ההליכים בתיק והשיקול בדבר נוחות הצדדים אינו רלוונטי עוד ו/או למקרים שבהם העברת הדיון לבית משפט אחר תפגע ביעילות הדיון ותביא לבזבוז משאבים מיותר וחסר ערך תוך כדי עיסוק בשאלת הסמכות המקומית.
קבלת גישתו ופרשנותו של ב"כ המשיב את ההלכה הפסוקה המצוטטת לעיל, מביאה בהכרח לשמיטת הבסיס הרעיוני שעליו עומד רעיון הסמכות המקומית, אשר לו מספר טעמים, כדוגמת הצורך בייעול פעולתה של המערכת המשפטית, חלוקת העומס בין כמה מוקדים של בתי משפט והבטחת נגישות נוחה של בעלי הדין לבתי המשפט. התעלמות מן השיקולים הקבועים בתקנה 3 תביא למצב שבו התובע יחליט מלכתחילה באופן שרירותי על מקום השיפוט, דבר אשר יוביל לחוסר בקרה ופגיעה ביעילות המערכת השיפוטית ובחלוקת העומסים בין בתי המשפט השונים ברחבי הארץ, ולא נראה כי לכך כיוונה ההלכה הפסוקה המדוברת.
6. לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות להעביר את הדיון בתביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה, אשר מצוי בתחומי מחוז המרכז.
7. הנני מחייב את המשיב בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪.
|
