ת"א 54389-08-10 בן ישי הראל נ' עירית חיפה

1.בקשה לדחייה על הסף מטעמי התיישנות. מדובר בתביעת השבה כספית של היטלים ואגרות בניה. הבקשה עירבה טעמי דחייה נוספים, אך בישיבת 21.6.12 ביקשה ב"כ הנתבעת להקדים ההכרעה בטענת ההתיישנות. הוחלט שהדיון יפוצל כך שקודם תידון אכן טענת ההתיישנות, אך יקוים בירור עובדתי בסוגיה זו. לפיכך הוריתי על הגשת תצהירים בסוגיית ההתיישנות. לאחר שהוגשו, בישיבת 14.7.13, הסכימו הצדדים להגיש סיכומים בשאלת ההתיישנות בלא שייחקרו המצהירים. הסכמה זו מתאימה לגופו של עניין, שכן לוחות הזמנים וכמעט כל עובדות הבסיס אינם שנויים במחלוקת. השנוי במחלוקת הוא פרשנות הדין, וההקרנה שמייחס כל צד לאותן עובדות על שאלת ההתיישנות.

הצדדים ראו להתייחס בסיכומיהם גם לאותו חלק שבתביעה שעניינו השבת היטלי הביוב. העיריה טוענת שעניין זה, מבחינת הסמכות, אמור להיות נידון בפני ועדת ערר ולא בפני ביהמ"ש בהליך אזרחי; כאשר לא הוגש ערר וחלף משכבר המועד להגשתו. לאור העובדה שהצדדים ראו להתייחס אף לעניין זה במסגרת סיכומיהם, וטענו טיעוניהם לגופם, אכריע אף בו, שכן מדובר בסוגיה משפטית שאינה טעונה ליבון עובדתי לשם הכרעה בטענת הסף שמעלה העיריה, מעבר לנתונים הנצרכים שאינם שנויים במחלוקת.

2.התובעת הינה בעלים רשום של חלקה 59 בגוש 10759 ברחוב איתנים 1 שבחיפה והקימה בו בניין מגורים. תביעה זו הינה תביעת השבה של היטלים ואגרות שונות שהטילה העירייה הנתבעת על התובעת, כחלק מתנאי היתר הבנייה.

3.אותם היטלים ואגרות מצאו ביטויים בדרישת תשלום מינואר 2001 ששולמה על ידי התובעת (באמצעות בנה דניאל) ב-24.1.01.

התשלומים השונים שנדרשו כללו: היטל גנים בסך של 4,507 ₪, היטל ביוב בסך של 64,835 שח, אגרת הנחת צינורות מים במגרש בסך של 6,928 שח, אגרת הנחת צינורות מים בבניין בסך של 61,849 שח, מגבית בסך של 60 שח, אגרת תיעול קרקע בסך של 12,888 שח, אגרת תיעול בניין בסך של 16,914 שח, מדרכה עד 2-קרקע באזור א' בסך של 14,900 שח, מדרכה עד 2-בניין באזור א' בסך של 24,512 שח, ותאורה – קרקע אזור א' בסך של 14,900 שח. ובסה"כ 320,113 שח.

טענות התובעת

4.התובעת ובנה מאשרים כי מי שטיפל מטעם התובעת בהיבטים השונים של הפרויקט, בין היתר בביצוע התשלומים וקבלת ההיתר, הינו הבן דניאל. אף הוא נתן תצהיר. כאשר התקבלה אותה דרישת תשלום ראשונה מינואר 2001 מציינים התובעת ובנה כי סברו שמדובר בחיוב גדול מידי, מאחר שסיכום שטחי הבנייה כפי שהופיע בתוכנית הבנייה, היה קטן מסיכום השטחים שבחשבון החיובים. עם זאת, היות ולא רצו לעכב את קבלת ההיתר שאותם היטלים ואגרות הינם תנאי לקבלתו, שולמה כאמור דרישת התשלום הראשונה במלואה (אותה דרישה שהינה לב ליבה של תביעת ההשבה, אף מבחינת גובה הסכום הנדרש להשבה). במקביל על גבי דף החיוב, רשם דניאל הערה לפיה התשלום "משולם כעת תחת מחאה עד לבדיקת נכונות החשבון".

5.דניאל מציין כי זמן קצר לאחר תשלום הדרישה הראשונה נפגש לבקשתו עם גב' רודיקה ברדיצ'בסקי מאגף הנדסה בעירייה לשם בדיקת החשבון. בפגישה שאל אותה שאלות לגבי השטחים בגינם נדרש התשלום. לדבריו, הניחו ההסברים שקיבל את דעתו והוא שוכנע שהחשבון נכון.

6.דניאל מציין כי בבקשה להיתר הבנייה התבקשה ואושרה קומת מרתף בשטח של כ-80 מ"ר (מדובר ככל הנראה ב-74.78 מ"ר, לפי סעיף 10 לתצהירו של מר ראובן כץ, מנהל מחלקת הרישוי בעירייה). בדרישה הראשונה ששולמה לא חויבה התובעת בגין שטחי הגינות. בסופו של יום ובשונה מן הבקשה להיתר, סוכם עם הקבלן שבנה את הבניין בעסקת קומבינציה, שהמרתף המתוכנן (שהופיע ככזה בבקשה להיתר) לא ייבנה. והוא אכן לא נבנה. לכן, לדברי דניאל, היה צפוי שבחשבון ההיתר למצב סופי (שיתבסס על תוכנית מצב קיים המבטאת את שינויי הבנייה) יתקבל החזר של אגרות והיטלי פיתוח הנוגע לקומת המרתף שלא נבנתה.

7.דרישת התשלום השנייה של העיריה על פי מצב סופי הוצאה לתובעת בחודש אוגוסט 2003. דניאל מציין שבמקום לקבל זיכוי בגין המרתף הושתו חיובים בגין שטח של 76.72 מ"ר, בשעה שכאמור ירד כל שטח המרתף ותוספת הבנייה העילית היתה רק 10 מ"ר. אותה דרישה שנייה לפי מצב סופי עמדה על: היטל ביוב בניין בסך 4,396 ₪, אגרת הנחת צינור מים בניין בסך של 4,204 ₪, אגרות תיעול בניין בסך של 1,143 ₪, ומדרכה עד 2 – בניין באזור א' בסך של 1,664 ₪. כולם לפי שטח של 76.72 מ"ר (התעריף למ"ר משתנה בהתאם להיטל או לאגרה שבה מדובר). בנוסף, כללה הדרישה גם אגרת בנייה בסך של 5,075 ₪ והיטל השבחה לפי הקלות בסך של 13,243 ₪. בסה"כ עמדה הדרישה על 29,728 ₪.