ת"א 5429-03-17 איס אפרים ואח' נ' שמבי ואח'

התובעות הן בעלות יחידת דיור בבית משותף ברחוב הרברט סמואל.

הבית המשותף כולל שני בנינים שביניהם מעבר.

הנתבעת 1 היא בעלים של מרתף בבניין האחר בבית המשותף וערכה לאחרונה שיפוץ במקום.

הנתבעת 2 היא חברה קבלנית שבנתה בחלקה הסמוכה.

הבקשה למתן צו עשה-

התובעות הגישו בקשה למתן צו עשה ובה נטען שהנתבעת 2 ביקשה להרוס גדר שהייתה קיימת במקום כדין תוך הבטחה לחזור ולהקימה עם סיום העבודות – אך לאחר שהנתבעת 1 ביצעה עבודות במקום לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו כי מפלס הרצפה בחלק שלה – הוגבה.

עוד נטען שעמוד שמנע כניסת כלי רכב לשביל – הוסר.

נטען שבמצב הקיים ילדים שמבקרים בסטודיו של המבקשות עלולים ליפול בשל הפרשי הגבהים שנוצרו כתוצאה מבנייה שביצעה הנתבעת 1 וכלי רכב נכנסים למקום בגלל העמוד שהוסר.

בדיון שהתקיים בבקשה למתן צו עשה זמני הסכימה הנתבעת 1 שהעמוד יוחזר וכן שתיבנה הגדר.

הנתבעת 2 הודיעה שהיא מוכנה להחזיר את העמוד למקומו אך לא את הגדר –שלטענתה לא נהרסה על ידה.

הנתבעת 1 הסכימה שתיבנה גדר ושיוחזר העמוד אך טוענת שאינה מוכנה לשאת בעלויות שאינן באשמתה במיוחד לאור השימוש שעושות התובעות בסטודיו שמהווה לדעתה מטרד.

בהחלטה שנתתי בתום הדיון קבעתי שכל הצדדים מסכימים להחזרת העמוד ולבניית גדר, וחלוקים בשאלה מי יישא בהוצאות הגדר ולכן נתתי צו המורה לנתבעת 2 להקים מחדש את העמוד שבכניסה לשביל, ומתיר לתובעות להקים על חשבונן את הגדר (כאשר עניין הנשיאה בעלויות יוכרע במשפט עצמו) ואוסר על הנתבעות להרוס את העמוד והגדר שייבנו.