ת"א 54211-05-11 קדמת עדן בע"מ ואח' נ' פולק

בפניי תביעה על סך 840,527 ₪ שהגישו התובעות נגד הנתבע.

לב המחלוקת בין הצדדים נעוץ בשאלה האם כספים שהעבירו התובעות (או מי מטעמן), לשיעורין, לנתבע או עבורו (או למי מטעמו), הינם בגדר הלוואות, או שמא המדובר בכספים שהיה על התובעות לשלם בגין עסקה מסוימת הנוגעת למקרקעין בארה"ב, במסגרת היחסים העסקיים שבין הצדדים.

השתלשלות העניינים וטענות הצדדים בתמצית

1. לטענת התובעות (התובעת 1 מצויה בבעלות התובעת 2), בשנת 2005 פנה אליהן הנתבע בהצעה עסקית, לפיה יעמידו לרשותו הלוואות כספיות לכיסוי חובותיו האישיים (כולל חובות בהוצל"פ ולעורכי דין), על מנת שיוכל לשחרר את נכסיו ו/או נכסי בני משפחתו מצווי עיקול ומהליכי כינוס, לצורך מימושם.

    

2. לשיטת התובעות, הנתבע התחייב לתת להן זכות ראשונים ברכישת הנכסים, תוך קיזוז סכומי ההלוואות, ואם זכות זו לא תמומש, יושבו ההלוואות בכל מקרה, לאחר מכירת הנכסים.

    

    

    

3. במקביל, הציע הנתבע לתובעות להתקשר עמו בעסקת ייזום נדל"ן בארה"ב, בקשר למקרקעין המצויים בניו ג'רסי ובניו-יורק, בבעלות חברה השייכת לו ו/או לבני משפחתו, Ipool Reality corp שכונתה על ידי הצדדים "עסקת אטלנטיק סיטי" (להלן - "אייפול" ו – "המקרקעין בארה"ב").