ת"א 54186-11-11 שטיינברג ואח' נ' דלתות מעוצבות בע"מ

לפניי תביעה כספית על סך של 86,527 ₪. על פי טענת התובעים, הנתבעת הפרה את התחייבויותיה כלפיהם בכך שאיחרה באספקת דלתות הפנים והחוץ שהזמינו ממנה, ובכך שהדלתות שסופקו, בסופו של דבר, לקו בליקויים רבים.

העובדות בתמצית: 

התובעים הנם בני זוג, אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, התגוררו בדירתם בנתיבות ובנו את ביתם החדש במושב תלמי יפה. הנתבעת הנה חברה העוסקת בשיווק והתקנת דלתות פנים וחוץ.

ביום 21/10/2010 התקשרו הצדדים בהסכם להספקת דלתות חוץ ופנים לביתם החדש של התובעים, תמורת סך של 19,000 ₪, כולל מע"מ. ביום 26/10/2010 סיכמו התובעים עם הנתבעת את העיצוב הסופי של הדלתות שהוזמנו, והעבירו לה ארבע המחאות המהוות את מלוא התמורה.

בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס למועד שבו התחייבה הנתבעת לספק הדלתות, תאריך האספקה בפועל וכן ביחס לטיב הדלתות.

טענות התובעים בתמצית:

התובעים טענו, כי על אף שנציגי הנתבעת התחייבו בפניהם לספק את הדלתות שהוזמנו בתוך 30 יום מיום ביצוע ההזמנה קרי, עד ליום 26/11/2010, הרי שהתקנת הדלתות הושלמה באיחור של 9 חודשים. לטענת התובעים, הדלתות סופקו "בשלבים" ולא כמקשה אחת, דבר אשר מנע מהם את היכולת להתגורר בביתם החדש. לטענת התובעים, מסיבה שאיננה ברורה, על אף התחייבות נציגי הנתבעת כאמור לעיל, לא צוין בטופס ההזמנה תאריך האספקה עליו הסכימו. לפיכך, בהיעדר רישום של מועד הקיום, יש לאמץ בכל מקרה את הוראות ס' 41 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"), אשר קובע, כי "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה". התובעים המשיכו וטענו, כי על בית המשפט לקבוע כי 30 יום הנו זמן סביר בנסיבות העניין.

לעניין טיב הדלתות טענו התובעים, כי זמן קצר לאחר אספקת הדלתות, הם הבחינו באי דיוקים בהתקנה, סימנים של קילוף ובליקויים חמורים נוספים אשר התבטאו, בין היתר, בזוויות שאינן ישרות ובאטימה לקויה של המסגרות. על פי חוות דעת שהגישו התובעים מטעם שמאי רכוש, מר שבתאי בללי, סכום הנזק הכולל הנו של 18,600 ₪ (מעבר לעלות הדלתות ששולמה). מר בללי קבע בחוות דעתו, כי לא ניתן לתקן את הדלתות הקיימות וכי יש צורך בפירוקן, בביצוע פילוס בקירות, החלפת הדלתות הפגומות והתקנתן מחדש.

זה המקום לציין, כי בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס בניין ושמאי, אינג' צבי רון, אשר חווה דעתו וקבע, כי סך כל אומדן עלות התיקונים הנו- 4,750 ₪ בתוספת מע"מ. עוד נקבע, כי במידה והעבודות תבוצענה על ידי התובעים ובאמצעות צד ג', יש להוסיף לסכום הנ"ל כ- 30%.

התובעים טענו, כי המומחה מטעם בית המשפט התעלם בחוות דעתו משאלות רבות ובין היתר לא נתן מענה לשאלות הבאות: מה יהיה טיב הדלתות לאחר שיתבצעו התיקונים, האם זהו התוצר שמגיע לתובעים בעת שרכשו דלתות חדשות מהנתבעת, האם סביר כי התובעים יקבלו דלתות סוג ב' או דלתות מחודשות. עוד טענו התובעים, כי המומחה מטעם בית המשפט לא צירף תמונות לחוות דעתו, כפי שעשה המומחה מטעמם.

התובעים עתרו בתביעתם גם לסעדים הכספיים הבאים:

אובדן השתכרות- לטענת התובע, הוא נאלץ להיעדר מעבודתו (בעל עסק עצמאי לתיקון טרקטורים) במשך למעלה מ- 20 ימים. התובע צירף דו"ח של יועץ מס ממנו עולה, לטענתו, כי שוויו של כל יום עבודה אותו הוא מפסיד עומד על סך של 2,000 ₪. התובע גם צירף מסמך הכתוב בכתב יד בו צוינו תאריכים בהם התובע שהה בבית במושב תלמי יפה ("בשטח"), ימים בהם נאלץ לטענתו להגיע לשטח לצורך טיפול בכל הנוגע לדלתות שהוזמנו מהנתבעת.