ת"א 54148-07-12 אבו סעיד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בקשת תובע להבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

רקע

1. התובע נפגע לטענתו בתאונת דרכים בעבודה שאירעה ב – 19.8.05. וועדה רפואית לעררים התכנסה פעמיים והעמידה את נכותו כתוצאה משבר פתוח ברגל שמאל על 10% לפי סעיף 35 [1] ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956].

2. התובע לא השלים עם קביעות הוועדה מ – 19.5.08 [להלן – "הוועדה הראשונה"] וערער לבית הדין לעבודה [בל 2442/08]. טענותיו הופנו כלפי התנהגותו של רופא הוועדה ד"ר סלטי כלפיו וכן כלפי קביעותיו לגופן. לערעור צירף חוות דעת פרטית מאת מד"ר יהודה שנערכה ב - 11.12.08. במהלך הדיון ובהסכמת הצדדים, החזיר בית הדין את הדיון לוועדה והורה לה לדון בטענות ספציפיות של התובע ביחס לנכות ולהתייחס לחוות דעתו של ד"ר יהודה.

[להלן – "פסק הדין הראשון"].

3. ב – 2.2.09 ובעקבות פסק הדין הראשון התכנסה הוועדה ללא שינוי בהרכבה, החלה לקיים דיון בנוכחות התובע ובא כוחו. בשלב מסוים התעורר ויכוח שהקצין בין ד"ר סלטי לבא כוח התובע. התובע ובא כוחו הוצאו מהחדר והוועדה המשיכה וסיכמה את הדיון בהיעדרם. מהסיכום עולה שהוועדה דנה בטענות התובע ולא שינתה מקביעותיה .

[להלן – "הוועדה השנייה"].

4. התובע ערער בשנית לבית הדין לעבודה [בל 1707/09]. הוא ביקש לפסול את הוועדה עקב משוא פנים ופגיעה בזכותו להליך הוגן שהתבטאו לשיטתו בהשתקת בא כוחו, סירוב לקבל ולעיין במסמכים רפואיים וניהול הדיון בהיעדרם. בנוסף ביקש להתערב בקביעות הוועדה לגופן. בית הדין שמע עדויות של התובע ושל מזכיר הוועדה, העדיף את גרסת המזכיר ודחה את בקשת הפסילה. בית הדין לא מצא עילה להתערב בקביעות הוועדה לגופן לאחר שקבע כי הוועדה ביצעה את פסק הדין הראשון, דנה בטענות הספציפיות, הפעילה שיקול דעת ונימקה את קביעותיה. התוצאה שהערעור נדחה.

[להלן – "פסק הדין השני"].

טענות הצדדים