ת"א 54072-11-13 הרוש ואח' נ' באראן ואח'

לפני בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף בשל מעשה בית דין.

התובעים הגישו את תביעתם הנוכחית לפני בעילה נזיקית בגין מעשי תקיפה שביצעו לטענתם הנתבעים.

הסכסוך התגלע בין הצדדים על רקע הסכם להספקת דלתות כאשר הנתבעים היו רוכשי הדלתות.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בה טענו כי התובעים/ הנתבעים שכנגד הפרו את ההסכם, לאחר שהתובעים שכנגד שילמו חלק מהתמורה מה שאילץ אותם לבטל את ההסכם ולשכור שירותי ספק אחר.

התובעים/ הנתבעים שכנגד הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מאחר וטענו כי כבר נתבעו על ידי הנתבעים/ התובעים שכנגד בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה במסגרת ת"ק 1079-07-13. באותו הליך ניתן פסק אשר פסק לטובת הנתבעים/ התובעים שכנגד סך של 3,000 ₪. פסק הדין ניתן על דרך הפשרה.

הנתבעים/ התובעים שכנגד מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין המדובר באותה תביעה. התביעה הקטנה הייתה חוזית צרכנית בעוד שהתביעה הנוכחית הינה נזיקית.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני סבור כי דין הבקשה להתקבל.

המושג "עילת תביעה" זכה להגדרה רחבה בפסיקה. בע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ. ת.ג.י. בע"מ ואח', פ"ד נח(6) 447 נפסק:

"המבחן אשר על פיו מוכרעת שאלת קיומו של השתק עילה הינו "מבחן זהות העילות". השאלה הרלוונטית בהקשר זה היא, האם עילתה של התובענה שהוכרעה זהה לזו של התובענה החדשה. מבחן זהות העילות לעניין טענת מעשה בית דין זכה לפירוש רחב למדי בפסיקתו של בית משפט זה. כך נקבע, כי העיקרון של מעשה בית דין יחול אף אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ורכיבים שלא נזכרו בתביעה הקודמת (ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש - מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797, 801; עניין קלוזנר, עמ' 593). נודעת חשיבות לשאלה האם הזכות שנפגעה או האינטרס המוגן בשתי התביעות הינם זהים, וכן למידת הדמיון בין התשתית העובדתית העומדת בבסיסם של שני ההליכים (ראו בהקשר זה את המבחנים השונים למושג "עילת תביעה", לעניין הכלל בדבר השתק עילה: זלצמן, עמ' 73-46). על מנת להכריע בשאלת קיומו של השתק עילה במקרה שלפנינו נדרשים אנו, אם כן, לבחון האם העילה אשר עומדת בבסיסה של הודעת צד ג' זהה לעילה אשר נכללה במסגרת התביעה שכנגד."