פלונית נ' אזצקר ואח'

1.התובעת ילידת 17.9.1951 נפגעה לטענתה בתאונת דרכים מיום 21.7.2012 עת הוסעה ברכבו של בנה -הנתבע 1.

הצדדים חלוקים בשאלת הנכות הרפואית והיקף הנזק.

הפגיעה והנכות הרפואית

2.הואיל ויום התאונה נפל בשבת לא מיהרה התובעת לטענתה להגיע לביה"ח אולם משכאביה בצוואר, גב ושכמות החמירו פנתה יום למחרת לקופ"ח מכבי והופנתה על ידי רופא לבדיקת CT של חוליות הגב. לנוכח כאביה הופנתה לטיפולי פיזיותרפיה וקיבלה גם טיפולי הידרותרפיה.

3.פרופ' פרס מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הראומטולוגי והתייחס לתחלואי התובעת עובר לתאונה וביניהם מחלת הפיברומיאלגיה שאובחנה אצלה שנים טרם התאונה ושבגינה טופלה בקבוצת טיפול מיוחדת.

המומחה טרח לסקור את מאפייני מחלת הפיברומיאלגיה ע"מ להצביע גם על הקשר בינה לבין התאונה במקרה שאין עסקינן בקשר של גרימה.

מאפייני המחלה כנסקר על ידי המומחה היא היותה תסמונת כרונית המצטיינת בכאבים מוסקולוסקלטליים (קרי כאבי שלד, פרקים, שרירים, עצמות וגידים). התסמונת מתבטאת פרט לכאבים דיפוזיים בשלד בעייפות, הפרעות שינה, הפרעה קוגניטיבית כמו מגרנות, כאבי בטן חוזרים וחלק מהחולים סובלים מדיכאון מינורי ואי סבילות להתעמלות. הכאבים מתגברים במצבי לחץ נפשי, חבלות גופניות ומאמץ פיזי. בהיות החולים במחלה רגישים יש ומאורעות זניחים מחמירים את המחלה לשעות וימים ואילו אירועים טראומטיים מחמירים אותה לחדשים, שנה או שנתיים.

לעומת זאת אורח חיים יציב, עבודה קבועה ומספקת ופעילות גופנית קבועה ויומיומית משפרת את תופעות הפיברומיאלגיה בכללותם כולל הכאבים, העייפות ותופעות נוספות.

בהיות אופי המחלה "גלי" (לא סטטי ולא מתקדם) יכולה להיות הטבה במצבי רגיעה אך אם התאונה גרמה לנכות צמיתה גם ההחמרה של הפיברומיאלגיה תהא צמיתה.

לפי קביעת המומחה הוכח מהמסמכים הרפואיים כי התסמינים של המחלה הנ"ל אצל התובעת הוחמרו עקב התאונה. ברם, בהיות התאונה קלה ולא נגרמה לה נכות צמיתה ניתן להניח שעקב טראומת התאונה הסימפטומים ילכו וישככו במהלך השנים הבאות ועם טיפול תרופתי מתאים ניתן לקצר את משך ההחמרה. כיום נכותה מתאימה ל-20% נכות כשההחמרה מ-10% ל-20% היא–זמנית ל-5 שנים אלא אם נותרה לה נכות צמיתה.

בתשובת הבהרה ציין כי גם לאחר קריאת חוו"ד של ד"ר ארסבן אינו מעריך כי נגרמה לתובעת נכות צמיתה שתשפיע על ההחמרה הזמנית של הפיברומיאלגיה. דהיינו נכותה של התובעת היא זמנית בשיעור של 10% מתוך ה-20% למשך חמש שנים.

המומחה בתחום האורתופדי – ד"ר ארסבן סקר גם כן את תחלואיה של התובעת וקבע כי הממצאים הקליניים מצביעים על נכויות זמניות של 100% ל-3 חדשים, 50% לחודשיים נוספים, 20% לחודש ו-10% לצמיתות החל מ-1.3.13.

4.המומחה בתחום הראומטולוגי נחקר ע"י ב"כ התובעת ארוכות ע"מ לשכנע כי החמיר בקביעתו עם התובעת וכי יש לקבל מסקנה אחרת על פיה אין סבירות לשיפור במצבה של התובעת וכי יש לקבע קיומה של נכות צמיתה עקב התאונה.