ת"א 54009-12-13 איפרגן נ' ברומנד ואח'

1.פסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

2.עסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, שבבסיסה שתי המחאות בהן החזיקה התובעת, האחת על סך 35,000 ₪ והשניה על סך 40,000 ₪. מדובר בהמחאות שהוצאו מתוך פנקס המחאות שהונפק על בנק בו מתנהל חשבון משותף של הנתבעים.

3.הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, בה נטען כי שתי ההמחאות ניתנו ע"י הנתבע מס' 1 לפלוני כטובה, וזאת בכדי שאותו פלוני יציג אותם בפני עמיל מכס לצורך קבלת סחורה, מבלי שההמחאות תיפרענה. נטען כי פלוני "גלגל" שלא כדין את השיקים לידי התובעת, אשר כלל לא נתנה תמורה עבורן. לנתבעים ניתנה רשות להתגונן.

4.לטענת התובעת, אותו פלוני פנה אליה והציע לה לרכוש סחורה בשווי 150,000 ₪. התובעת העבירה לו סכום במזומן של 75,000 ₪, ובתמורה נתן לה פלוני את שתי ההמחאות הנ"ל, כבטוחה. התובעת טענה כי יצרה קשר טלפוני עם הנתבע מס' 1, וקיבלה את אישורו לכך שמדובר בהמחאות שהוצאו על ידו. לטענת התובעת פלוני התברר כנוכל, והתובעת לא קיבלה את כספה בחזרה. התובעת טוענת כי היא אוחזת כשורה בשתי ההמחאות.

5.הנתבעים טענו, כאמור, שההמחאות לא ניתנו לפלוני כנגד תמורה, אלא כטובה בלבד, וכי פלוני עשה בהם שימוש לרעה. נטען כי התובעת ממילא לא נתנה תמורה בעד ההמחאות, וכי בכל מקרה אין היא יכולה להיחשב כאחוז כשורה בהמחאות, הואיל ועל ההמחאות מתנוסס שמו של צד שלישי כמוטב, ולא שמה של התובעת.

6.בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 28.1.15, הסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, במסגרתו ייפסק לתובעת פיצוי בסכום שינוע בין 30,000 ₪ ל- 45,000 ₪. עוד הוסכם כי לבית המשפט מסור שיקול דעת לעניין פריסת הפיצוי לתשלומים.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, באמצעות בא כוחה, סכום כולל של 40,000 ₪ (ארבעים אלף ₪). הסכום ישולם בשמונה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך של 5,000 ₪ כל אחד, אשר ישולמו החל מיום 20.2.15 ובעשרים לכל חודש שלאחר מכן. לצורך ביצוע התשלומים כאמור, יעבירו התובעים לב"כ התובעת, עד ליום 10.2.15, שמונה המחאות ע"ס 5,000 ₪ כל אחת, משוכות לפקודת בא כוח התובעת, אשר זמן פרעונם תואם למועדי ביצוע התשלומים כמפורט לעיל. אי ביצוע תשלום במועד יעמיד את יתרת החוב על פי פסק הדין לפרעון מיידי, כאשר לעניין זה יתרת החוב תחושב לפי 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד מועד אי ביצוע התשלום, ובניכוי מה ששולם ע"י הנתבעים עד אותו מועד, ככל ששולם. לעניין זה איחור של עד 7 ימים ללא ייחשב כאי ביצוע תשלום.

8.המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותפעל לסגירת התיק.