ת"א 5398-06-15 קלבנסקי ואח' נ' סודאי ואח'

עניינה של החלטה זו הינה בשאלה האם יש לראות בנתבע 3 כמי ש'אין באפשרותו להתדיין בתביעה זו'.

בהמשך להחלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 30/6/15 הגישו התובעים ביום 7/7/15 כתב תביעה מתוקן בו עתרו, בין היתר, לפיצוי כספי בסך 200,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לבית וכן למתן צו מניעה קבוע לפיו יימנע מהנתבעים מלהמשיך בביצוע עבודות הבניה. התביעה הוגשה כנגד הנתבעים 1 ו-2 שכניהם של התובעים, וכן כנגד הנתבעים 3-4, קבלנים אשר נשכרו על ידי הנתבעים 1 ו-2 לצורך ביצוע עבודות בניה להקמת ביתם של האחרונים.

ביום 17/9/15 הגיש הנתבע 3 הודעה לפיה הוא קיבל ביום 21/6/15 צו כינוס לנכסיו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (צו שניתן על-פי בקשתו מיום 27/5/15 להכיר בו כפושט רגל). בנסיבות אלה טען הנתבע 3 כי אין באפשרותו להתדיין בתביעה זו.

לאחר שעיינתי בהודעה ובתגובות התובעים והנתבעים 1 ו-2 לה ובתשובתו, לא מצאתי לקבל את טענת הנתבע 3 בהודעתו כאמור.

סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), קובע את הכלל של עיכוב הליכים כנגד חייבים להם הוצא צו כינוס, כך שמשניתן צו כינוס, לא תהיה תרופה לנושה כנגד החייב לו חוב בר תביעה, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.

סעיף 71 לפקודה מגדיר מהן חובות בני תביעה, הכוללים את כל החובות והחבויות, קיימים או עתידיים, ודאיים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן הכינוס, או שיחולו עליו לפני מתן הפטר.