ת"א 5394-06-14 מצדה פרנצ'יסז בע"מ ואח' נ' רשות הטבע והגנים הלאומיים ואח'

רקע כללי בתמצית

1.לפני בקשת המבקשת למתן צו עיקול זמני כנגד נכסי המשיבים וזכויותיהם, כמפורט בבקשה מיום 10.2.16. במקור הוגשה הבקשה כנגד כל עשרת הנתבעים. בפתח הדיון שהתקיים ביום 28.3.16 צמצם ב"כ המבקשת את הבקשה באשר לנתבעים 1, 7 ו-10 (ר' גם סעיף 2 סיפא להחלטה מיום 11.2.16; פרק י.2 לתשובת המשיבים).

2.במסגרת ההחלטה מיום 11.2.16 לא ניתן צו לעיקול זמני במעמד צד אחד.

3.המשיבים הגישו תשובתם לבקשה ביום 22.3.16 ודיון, כאמור, התקיים ביום 28.3.16, במסגרתו נחקרו מר יצחק גרוסמן מטעם המבקשת והמשיב 10 מטעם המשיבים. הצדדים הגישו סיכומים בכתב, וכעת בשלה העת למתן החלטה.

4.המבקשת בבקשתה שבפני, אשר נתמכה בתצהירו של מר יצחק גרוסמן, טענה בין היתר כי הסעד המבוקש נועד להבטיח ביצוע פסק הדין בתביעה שכנגד. לטענתה, מחוות דעת של רואה חשבון ממשרד ברייטמן אלמגור זוהר ושות' עולה כי האיתנות הכלכלית של המשיבים נמוכה וכי אין למשיבים יכולת לפרוע את התשלומים השוטפים – דמי הרשאה והוצאות – כבר כיום, וכי לנוכח מצבם הכלכלי קיים חשש ממשי להכבדה ובוודאי שקיים חשש סביר שאי-מתן צו העיקול הזמני יכביד על ביצוע פסק הדין (ר' גם סעיף 4 לתצהיר גרוסמן).

5.בהתייחס לקיומו של חשש סביב להכבדה, טוענת המבקשת כי אין למשיבים יכולת כלכלית לשלם לה באם תזכה בתביעה. המצהיר מטעם המבקשת טען בעניין זה, כי מהדו"חות הכספיים של המשיבות 1, 3-8, עולה כי האיתנות הפיננסית של חברות אלה הינה נמוכה ואין להן יכולת לפרוע את התשלומים השוטפים, וכך נקבע בחוות דעת שהוכנה על ידי משרד רו"ח ברייטמן אלמגור זוהר ושות' שצורפה לתצהירו כנספח 1א' (ר' סעיף 10 לתצהיר).

לדברי המצהיר, ברור מהאמור והמצוטט בסעיף 10, כי באם המבקשת תזכה בתביעתה בסך של 13,000,000 ₪ למשיבים לא תהיה היכולת לשאת בתשלומים אלו. עוד ציין המצהיר, כי מהדו"חות הכספיים של המשיבות 1 ו-7 עולה כי חברות אלו כללו בדו"חותיהן סכומים המתייחסים לחובות נטענים בתביעה, כאילו מדובר בחוב שגבייתו בוודאות גבוהה (ר' נספח 1ב'). לדבריו, משלא קיימת הצעת פשרה, הרי שלא ניתן להסתמך עליה ולראות בה כהוכחה לקיומו של חוב בסבירות גבוהה (ר' סעיף 12 לתצהיר).

6.המשיבים בתשובתם סקרו באריכות את כלל ההליכים אשר התקיימו בין הצדדים והבקשות השונות אשר הוגשו אף במסגרתו של ההליך הנידון בבית משפט זה (צו מניעה והפקדת ערובה/עירבון).

לטענת המשיבים, יש מקום לדחות את בקשת העיקול בשל שיהוי קיצוני בהגשתה, כאשר זו מוגשת כשנה וחצי לאחר מועד הגשת התביעה שכנגד, דבר המעיד כי אין בה כל דחיפות אמיתית (ר' בהרחבה פרק י.1, סעיפים 142-162 לתשובה).