ת"א 53741-11-11 ב' ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

התובעים הגישו תביעתם לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), בשל נזקי הגוף שנגרמו להם, לטענתם, בתאונת דרכים בה היו מעורבים ביום 4/12/09, עת רכבו על קטנוע ולפתע נפתחה עליהם דלת של רכב אחר, שהמתין ברמזור (להלן: "הרכב המעורב").

לאחר התאונה פונתה התובעת באמצעות אמבולנס לבית החולים, שם אובחנו בין היתר חבלה בברך ושבר בכף רגל שמאל, עם תזוזה של גליל אמצעי באצבע 3. התובע פנה לטיפול רפואי יומיים לאחר התאונה בטענה של כאבים בצוואר, גב עליון ברך וקרסול ימין.

מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר הלפרין קבע, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בשל מגבלה בעמוד שדרה צווארי וכי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בשל השבר באצבע ברגל שמאל.

הנתבע כופר בחבות, בטענה, כי התאונה ארעה בנסיבות אחרות בהן השתחל התובע שנהג על הקטנוע בין רכב לבין משאית זבל ומשכך גרסת התובעים לעניין אופן קרות התאונה לא הוכחה. מוסיף וטוען הנתבע, כי התובע לא נפגע כלל בתאונה. כן חלוקים הצדדים בנוגע לשיעור הנזק.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק, נשמעו עדויותיהם של התובעים, כן נשמעו עדויות נהגת הרכב שהיה מעורב בתאונה ובעלה שישב לידה.

נוכח גדר המחלוקות בין הצדדים אדון תחילה בנסיבות התרחשות התאונה ומיהות המעורבים בה.

נסיבות התרחשות התאונה

לאחר שבחנתי את העדויות ומכלול הראיות שהובאו, באתי לידי מסקנה, שגם אם לא ניתן לקבוע את המנגנון המדויק בו התרחשה התאונה, התובעים עמדו בנטל להוכיח שארעה "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק, בה נפגעו שניהם. אפרט את טעמי.

בתצהיר עדותם הראשית סיפרו התובעים, כי נסעו יחד על הקטנוע כאשר התובע נוהג בנתיב הימני, לפתע נוסע לצד הנהג אשר עמד ברמזור בנתיב השמאלי פתח את הדלת, פגע בם וגרם לתאונה. התובע אף ציין, כי נוכח היותו מלווה לאשתו התעלם מפגיעותיו ושימש כמלווה, רק לאחר מספר ימים משגברו כאביו פנה לקבל טיפול רפואי בקופת החולים.

גם בחקירה הנגדית חזרו וטענו התובעים לגרסה זו. התובע טען, כי נהג הרכב המעורב שעמד בנתיב השמאלי פתאום פתח את הדלת לכיוון הנתיב הימני, התובע עצמו ניסה לבלום, ניסה לסטות, שמע "בום" והוא זוכר זעזוע גדול בכל הקטנוע. לדבריו, ניסה בכל הכוח לבלום על מנת שהם לא יפלו ויפגעו.