ת"א 53727-07-15 י. שומרוני - חב' להשקעות נ' החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ ואח'

בקשת הנתבעת 1, החברה הכלכלית אשקלון, (להלן: "החכ"ל") לסילוק התביעה נגדה על הסף.

רקע

1.הנתבעת 2, י.ע.ז. חברה לבניה ופיתוח בע"מ (להלן: "הקבלן הראשי" ו/או "הקבלן"), זכה במכרז שפרסמה החכ"ל לביצוע עבודות בתחום הבניה וביום 14.2.13 חתם מול החכ"ל על הסכם לביצוע העבודה. התובעת, חברת י. שומרוני חברה להשקעות ובניה בע"מ, (להלן: "קבלן המשנה"), חתם ביום 26.2.13 על הסכם קבלנות משנה, (להלן: "הסכם קבלנות המשנה" ו/או "ההסכם"), ולפיו יבצע עבור הקבלן הראשי את העבודות מושא הזמנת החכ"ל. בשל מחלוקות כפי שפורט בכתבי הטענות, ביצוע העבודות לא קודם, כאשר טוען קבלן המשנה כי הוא למעשה מממן את הפרויקט, שהרי הוא התקדם בביצוע העבודות, אינו מקבל מהקבלן הראשי כספים והכול בשל מחלוקות בין מזמין העבודה לקבלן הראשי כאשר הצדדים ראו בו למעשה את המבצע הישיר של הזמנת העבודה. בעיקרם של דברים, עסקינן בתביעת קבלן משנה, אשר תובע את הקבלן הראשי ואת מזמין העבודה, ביחד ולחוד. מזמין העבודה, הגיש בקשה לסלק התביעה נגדו על הסף בהעדר עילת תביעה.

תמצית טענות מבקשת הבקשה לסילוק על הסף – הנתבעת 1 - החכ"ל

2.החכ"ל טוענת כי אין בינה לקבלן המשנה כל יריבות וכל עילת תביעה נגדה, וכל טענות קבלן המשנה ככול שקיימות הינן במישור שבינו לקבלן הראשי וצירופה כנתבעת לא נועד אלא ככיס עמוק. טוענת החכ"ל כי בינה לבין קבלן המשנה אין כל התקשרות חוזית וכל חובה חוזית ואם יש חובה כספית כלשהי, דבר שהכחישה, הינה כלפי הקבלן הראשי. טוענת החכ"ל כי הזמנת העבודה הינה מול הקבלן הראשי, אשר "מאחורי גבה" ולמרות שהדבר נאסר בהסכם, התקשר בהסכם קבלנות משנה, כאשר הן לקבלן והן לקבלן המשנה היה ברור כי הדבר הינו בניגוד להסכם. טוענת החכ"ל כי העברות הכספים שנעשו, היו לקבלן הראשי בלבד אשר הוא היחיד שהינו בעל דברים עמה. טוענת החכ"ל כי אין מחלוקת כי ערבות הביצוע והטיב ניתנו על ידי הקבלן הראשי, הגם שקבלן המשנה טוען כי הדבר הינו באופן פורמאלי בלבד. מוסיפה החכ"ל כי קבלן המשנה בזמן אמת, תוך כדי התרחשות הדברים, לא פנה לחכ"ל בטענות אלא לקבלן הראשי. באשר לטענות קבלן המשנה להפרת הסכם, טוענת החכ"ל כי אם הופר הסכם שקבלן המשנה יכול לתבוע מכוחו, הינו בהסכם שבין קבלן המשנה לראשי, ואין הצדקה לצרף את מזמין העבודה. מסיימת החכ"ל בכך כי קבלן המשנה מנסה לתאר "שוקת שבורה" בה עתיד הוא להימצא, אולם אין הדבר כך, שהרי תביעתו הטבעית נגד הקבלן הראשי בעינה עומדת. לפיכך ביקשה החכ"ל לסלק התביעה נגדה על הסף.

תמצית טענות התובע - קבלן המשנה

3.טוען קבלן המשנה כי החכ"ל הכירה בו למעשה כבעל דברים עמה, בכך שקוימו פגישות עבודה, באשר לפרויקט, פגישות שלא נכחו בהן נציגי הקבלן הראשי. טוען קבלן המשנה כי החכ"ל מתחמקת מהעברת כספים לקבלן הראשי דבר שפוגע בקבלן המשנה שביצע את העבודה, "בזיעת אפיים" והחכ"ל לא נותנת כל הסבר ממשי מדוע אינה מעבירה כספים עבור עבודות שבוצעו. לטענת קבלן המשנה, החכ"ל ידעה מהיום הראשון כי קבלן המשנה הוא שמבצע את העבודה בפועל מטעם הקבלן הראשי והדבר אושר בכתב ובעל פה (כאשר יש לציין כי לא צורף כל מסמך בכתב לתמיכה בטענה זו). טוען קבלן המשנה כי בפועל, החכ"ל ואנשיו היו בקשר שוטף עם קבלן המשנה ונציגיו, ללא קשר לקבלן הראשי. כך למשל טוען קבלן המשנה כי מי שחתם בשם מבצע העבודה ביומני העבודה היה קבלן המשנה ולא הקבלן הראשי. לא רק זאת, אלא שבפועל, החכ"ל הזמינה עבודות נוספות מקבלן המשנה, וכן דרשה לפטר מהנדסים ועובדים של קבלן המשנה. לטענת קבלן המשנה, החכ"ל נוהגת בדרך חסרת תום לב, בעיכוב כספים שמגיעים לה. לסיכום טוען קבלן המשנה כי סילוק על הסף הינו סעד דרסטי, שאין להורות עליו ושהיא תוכל לבסס את עילת הקשר בינה לבין החכ"ל.