ת"א 53637-01-12 עמרני נ' עמראני ואח'

מקובלים עלי נימוקי ב"כ המשיבים 1-2, ועל כן, דין בקשת התובע לצירוף ראיה מפריכה לאחר הסיכומים - להידחות.

הבקשה מבוססת על הטענה כי בדיון מיום 27.6.13 ביקש ב"כ המבקש להציג בפני בית המשפט מכשיר אייפון ולהראות מתוכו כניסה לחשבון ג'ימייל של העדה יסמין יוריש לוי, אחייניתו של המבקש (להלן: "העדה"), "ולהוכיח בכך את קיום הכתובת ואת קיום תמונת הדירה שנשלחה בזמנו באי-מייל אל התובע" (זאת, כאשר בדיון קודם העידה העדה שאין ומעולם לא היה לה חשבון ג'ימייל). ב"כ המבקש טוען כי לאחר שביקש זאת בדיון ביום 27.6.13, עו"ד שדה אמר שאין מצדו כל טענה לגבי האוטנטיות של הודעת האי-מייל האמורה, ולכן המבקש סבר שהוא אינו צריך להוכיח את אוטנטיות הודעת האי-מייל, כפי שביקש להוכיח בדיון כאמור. ברם, במסגרת סיכומיו חזר בו עו"ד שדה וטען נגד האוטנטיות של ההודעה, ועל כן מוגשת הבקשה לצרף ראיה מפריכה להוכחת האוטנטיות של ההודעה.

אלא, שפרוטוקול הדיון מלמד אחרת. בראשית הדיון הציע ב"כ המבקש שבית המשפט ייכנס לחשבון הג'ימייל מהאייפון – וזאת "הואיל ואנחנו הגשנו נגיד מיילים מסוימים, כולל המייל האחרון שישיבה שפה [שבעניינו – ב.ג.] העידה יסמין [ככה לפי תמליל הקלטת הדיון – ב.ג.], ובצילום אולי זה לא כל כך ברור ולא כל כך קריא, יש לנו אפשרות להראות את זה לבית המשפט ולצד השני, אפשר להראות את זה עכשיו בכניסה למייל". על כך גם ענה בית המשפט כי ניתן לקרוא את המיילים; ומכל מקום ברור כי ב"כ המבקש ניסה לנמק את בקשתו לעיין באייפון בכך שהמייל לא כ"כ קריא, ולא כדי להוכיח כי המייל נשלח מחשבון ג'ימייל של העדה (כאשר ייתכן כי זו הייתה כוונתו של ב"כ המבקש). יתירה מזאת, מפרוטוקול הדיון עולה במפורש כי עו"ד שדה לא אמר שאין לו טענה לגבי האוטנטיות של האי-מייל, אלא דווקא הביע תמיהה כיצד יכולה להיות הודעת האי-מייל האמורה אוטנטית. עו"ד שדה הדגיש כי הוא מסרב להצעת ב"כ המבקש, והדגיש כי הוא שומר את טענותיו בעניין האי-מיילים.

אם כן, האמור בבקשה ביחס לרצונו להוכיח כי האי-מייל נשלח מחשבון ג'ימייל של העדה כבר בדיון ביום 27.6.13, וכן טענתו באשר לעמדת עו"ד שדה, אינו מדויק, וזאת בלשון המעטה, כך שהנימוק לקבלת הבקשה נשמט.

יש להוסיף כי בבקשה, אשר אינה נתמכת בתצהיר, אין כל הסבר לכך שהעדה העידה כי אין ומעולם לא היה לה חשבון ג'ימייל, ומנגד מבקש המבקש להגיש סיסמה לחשבון הג'ימייל על מנת להוכיח שקיים לה חשבון ג'ימייל וכי ממנו נשלחה ההודעה המדוברת. אומנם בתשובת המבקש לתגובת המשיבים, קיימת התייחסות לכך, ונאמר כי "אין ספק כי העדה יסמין יוריש לוי שגתה באומרה כי אף פעם לא היה לה ג'ימייל", ולכן מבוקש לצרף את הראיה המפריכה כדי להוכיח את אוטנטיות ההודעה שנשלחה – אך עדיין אין הסבר מדוע תטעה העדה בעובדה זו.

טענת המבקש כי הגשת הראיה המפריכה דרושה לחקר האמת, בשל "שגיאתה" של יסמין, שמא הייתה מתקבלת לו הוגשה בסמוך לאחר עדותה. הואיל והמבקש המתין להגשת הבקשה לאחר הגשת סיכומי הצדדים, אין לטעמי צידוק לקבל את הבקשה, אשר ניכר כי נועדה לשיפור עמדות.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה. המבקש, אלדד עמרני, יישא בהוצאות משיבים 1 - 2 בגין הגשת התגובה בסך של 3,000 ₪.

אני נענה לבקשת ב"כ משיבים 1 - 2 ומורה כי הוצאות אלו יועברו מן הפיקדון שהפקיד המבקש במזכירות בית המשפט ביום 8.1.13, וכי המבקש ישלים את סכום ההוצאות בפיקדון. לשם כך המזכירות תשלח לב"כ המבקש שובר לתשלום להשלמת סכום זה.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ה, 02 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.