ת"א 53631-07-15 רוסטיסלב נ' דרייזין ואח'

בקשת המבקש:

הנתבע 2 הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בהעדר סמכות בינלאומית לבית המשפט בישראל. הנתבעים 1 ו- 3 הצטרפו לבקשה ולנימוקיה. התובע מתנגד לבקשה.

לטענת המבקש, אין מחלוקת בין הצדדים על מיקומם הגיאוגרפי של האירועים המתוארים בכתב התביעה. כל האירועים התרחשו מחוץ לישראל. התובע, שאינו אזרח או תושב ישראל, תובע לחייב את הנתבעים בסכום של 4,298,850 ₪ שהעביר לטענתו, לחשבון הנתבעים 1 ו- 3 בעיר חברובסק ברוסיה. המבקש, הנתבע 2 הוא אזרח ישראל, אשר לטענתו בתקופה הרלבנטית התגורר בחו"ל, בעיקר באפריקה.

הבקשה מבוססת על הטענה, שגם אם יש לבית המשפט בישראל סמכות מקומית לדון בתביעה, אין לדון בו בישראל, משום שהוא "פורום לא נאות". לטענת המבקש, כל הפעילות הנטענת בכתב התביעה בוצעה מחוץ לישראל. מרבית העדים הם אזרחים ותושבים של מדינות מחוץ לישראל, ואין ראיה בהליך זה הקשורה לישראל. גם הדין החל על הסכסוך הוא דין זר שיהיה צורך להוכיחו, אלא "פורום טבעי זר" (ע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערבטיסי פ"ד לט (1) 365, וד"ר מיכאיל קרייני, "שיקולי הפורום הנאות: מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו", מחקרי משפט י"ט (תשס"ב- 2002) 67). נטען, כי מירב הזיקות, דהיינו מקום מושב הצדדים; המקום שבו הם מנהלים את חייהם; המקום שבו הם מנהלים את עסקיהם; המקום בו הוקמה החברה; המקום שבו אירע המעשה או המחדל בגינו תובעים; העדים מטעם הצדדים – כולם מחוץ לישראל. כמו כן נטען שגם שיקולי יעילות מובילים לקביעה שישראל אינה פורום נאות.

המבקש הוסיף וטען, ל"הליך תלוי ועומד בסכסוך שבין הצדדים בבית משפט בסיירה ליאונה. , בגין הקמת החברה והתנהלות הצדדים בקשר אליה. טענה זו אינה בגדר הטענה ל"פורום לא נאות". התובע טען, והגיש מסמך של עו"ד המייצג את התובע בסיירה ליאונה, כי אין הליכים משפטיים במדינה זו בין התובע לבין הנתבעים. לא אדון בטענה ל"הליך תלוי ועומד", די בכך שאומר שהתביעה שבפני, או חלק ממנה, אינה נדונה בסיירה ליאונה.

תגובת התובע:

התובע טען בתגובתו שאין בבקשה ולא כלום. הנתבעים 1 ו- 3 הם אזרחי ותושבי ישאל, וברור שהתביעה נגדם תתברר בישראל. לטענת התובע, מקום מושבו של המבקש היה בישראל, כעולה מתכתובות שהוציא בדואר אלקטרוני בעת ניהול המו"מ ו/או ההסכמים בין הצדדים. לטענתו, לא ניתן להפריד את עניינם של הנתבעים 1 ו- 3 מעניינו של הנתבע 2 ועל כן יש לדון בתביעה נגדו בישראל. עוד נטען, כי המבקש הגיש בקשות שונות לבית המשפט בהן לא העלה טענת סמכות, ועל כן בית המשפט בישראל קנה סמכות לדון בתביעה. קביעה שמדובר בפורום לא נאות נעשית רק במקרים חריגים, והמבקש, לטענת התובע, לא עמד בנטל להוכיח שבית משפט אחר קנה סמכות, וכי באיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לזיקות לפורום הזר, נוטה הכף לפורום הזר. זאת, לפי "מירב הזיקות"; הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות ושיקולים ציבוריים, לרבות הפורום שיש לו ענין אמיתי לדון בתובענה.

לטענת התובע, מקום כריתת החוזה בין המבקש לתובע היה גם בישראל. מקום עריכת המשא ומתן היה גם בישראל. זהות כל שלושת הנתבעים בישראל וכל הנתבעים אזרחי ישראל. לענין הציפיות הסבירות, טען התובע שמי שמקיים קשרים מסחריים ברחבי העולם חייב להיות מוכן לאפשרות שייתבע באחת הארצות איתן הוא מקיים יחסי מסחר. לטענת התובע, שאלת הפורום הנאות טעונה בירור עובדתי ולא ניתן להכריע בה בלי שהמבקש יחקר על תצהירו.