ת"א 5363-07-13

1.החלטה בבקשה לביטול החלטת בית המשפט מיום 12.4.2015 שבנסיבות שיפורטו ביטלה את זכות התיקון שאושרה במגבלות ביום 9.3.2015; ניתנת החלטה זאת לאחר טיעוני הצדדים בכתב ולאחר דיון בבית המשפט.

ברקע – תביעת רוכשים שעיקרה בטענות לליקויי בנייה ולצידה טענות נלוות; הנתבעת 1 – זו שמכרה לתובעים את ביתם, והנתבעת 2 – זו שבנתה את הבית, אגב התקשרות עם הנתבעת 1.

2.מסגרת הדיון.

א. אבן הפינה לדיון בשאלות הרלוונטיות להחלטה זו בחוות הדעת של המהנדס קליין, מומחה שמונה במצוות בית המשפט, שביום 16.11.2014 חיווה את דעתו ביחס לליקויי הבנייה בבית שרכשו התובעים. ככלל, ולפחות בשלב זה, ניתן לקבוע שממצאי המהנדס קליין מקובלים בעיקרם על הצדדים.

ב. בעקבות זאת התפתחה מחלוקת בשאלת זכות הנתבעות לביצוע התיקונים.

ג. ביום 9.3.2015 ניתנה החלטת בית המשפט שיש לראותה, למעשה, כמהווה רקע קונקרטי גם להחלטה זאת. בתמצית הדברים, איפשרה ההחלטה את זכות התיקון, אך זאת, תוך קביעת מגבלות שיבטיחו התנהלות מהירה ומיטבית מצד הנתבעות. בתוך כך קצב בית המשפט לוחות זמנים ומינה את מומחה בית המשפט למעקב ולליווי צמוד של התיקונים.

ד. חשיבות מיוחדת נתונה לאמור בסעיפים 5 ו- 7 להחלטת 9.3.2015. בית המשפט ציפה מהנתבעות לדאוג לכך, שתונח על שולחנו תכנית מאושרת על ידי המהנדס קליין לביצוע התיקונים תוך 20 יום ממועד מתן ההחלטה הנ"ל, דבר שלא נעשה.

ה. בחלוף למעלה מחודש, בהעדר תכנית תיקונים ובהעדר בקשת דחייה כלשהי שאושרה (כלל לא הוגשה), אישר בית המשפט את בקשת התובעים לביטול זכות התיקון: ההחלטה מיום 12.4.2015 - זו, שאת ביטולה מתבקש אני לשקול כעת. רק למחרת החלטה זו ביקשה הנתבעת 1 "הארכת מועדים". הבקשה לא אושרה. בדיוק מכך, רצה בית המשפט להימנע.

ו. שלושה ימים לאחר מתן ההחלטה מיום 12.4.2015, הגישה הנתבעת 1 בקשה ראשונה לביטול ההחלטה, אך זו לא הועברה כלל לתגובה, וכאמור בהחלטה מיום 15.4.2015, בלט לבית המשפט שאין בבקשה כלל הסבר מפני מה לא עמדה הנתבעת 1 בלוח הזמנים שקצב בית המשפט.