ת"א 53588-11-10 ג. נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

בפניי תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, (להלן: "החוק"). התובע יליד 1992, היה קטין בעת התאונה, נפגע בתאונת דרכים ביום 23.05.2010 בהיותו בן 16 ברוכבו על קטנוע המבוטח על פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970 על ידי הנתבעת. הנתבעת אינה חולקת על חבותה לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. המחלוקת היא על גובה הנזק ובעיקר על שאלת הפיצוי המגיע למי שאיבד כליה בתאונת דרכים.

לאחר התאונה כשהגיע התובע לבית החולים נמצא כי הוא סובל מכליה שמאלית מוגדלת, פגיעה בכבד, שברים בחוליות עמוד שדרה מותני ושברים בכף יד ימין, בירך, ובאגן. התובע הוכנס לחדר ניתוח ועקב הפגיעה נכרתה הכליה השמאלית. התובע היה מאושפז בבית חולים כשבועיים.

לצורך הערכת פגיעותיו של התובע מונו על ידי בית המשפט ארבעה מומחים רפואיים: ד"ר כספי, אורתופד, שקבע כי התובע סבל משברים שנתאחו בעצם מסרק 5 של יד ימין ובזיזים רוחביים L1-4 וכי הוא סובל בגינן מ- 3% נכות; ד"ר נוימן, פלסטיקאי, קבע כי לתובע נכות אסתטית בשיעור 5% בגין צלקות שאינן רגישות ואינן מכערות; פרופ' פרוינד, כירורג כללי, קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 30% בגין כריתת הכליה השמאלית, 10% בגין הפרעות קלות במערכת העיכול ו- 10% בגין צלקת בבטן; ומומחה כליות, ד"ר יוסף לאופר, שקבע כי לתובע 30% נכות בגין כריתת הכליה השמאלית. המומחים לא זומנו לעדות ב"כ התובע שלח שאלות הבהרה לאורתופד ולנפרולוג.

מטעם התובע העידו התובע ואמו, גב' ט.נ. 

הנכות הרפואית

ב"כ התובע טען בסיכומיו כי המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי החמיר עם התובע בקובעו נכות בשיעור 3% בלבד. לטענת התובע, יש לקבוע לו 10% נכות בין הפגיעה בגב וזאת בין היתר מן הטעם, שלאחר הבדיקה של מומחי בית משפט, פנה התובע בתביעה לנכות כללית למוסד לביטוח לאומי, אשר דחה את תביעתו של התובע, כאשר בגין הפגיעה האורתופדית נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% עקב הפגיעה בגב. לטעמי, היות וב"כ התובע לא הזמין את המומחה מטעם בית המשפט לחקירה על חוות דעתו ואף לא הציג לו שאלות הבהרה, הרי שאין מקום שבית המשפט יתערב בשיקול דעתו של המומחה.

מכאן שהנכות הרפואית האורתופדית של התובע נותרת 3% כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט.

סוגיה נוספת היא הנכות בגין הצלקות. שני מומחים בחנו את הצלקות, כאשר ד"ר נוימן קבע בגין הצלקת 5% נכות ואילו פרופ' פרוינד קבע בגינן 10%. התובע מבקש כי אבחר את הגבוהה שבין שתי הקביעות. לטעמי, הואיל ושני הצדדים לא הזמינו את המומחים לחקירה או שלחו להם בעניין זה שאלות הבהרה, הרי שאני שאחצה את שיעורי הנכות המחוברים, ולכן אני קובעת כי הנכות בגין הצלקות היא 7.5%.

לפיכך סך הכל הנכות הרפואית של התובע היא 43.5%.

הנכות התפקודית- משמעות אובדן כליה