ת"א 53577-08-10 רוזנטל נ' מדינת ישראל ואח'

1.התובעת, הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה בתאונה שהתרחשה ביום 11.3.08. הצדדים הגיעו לידיה סכם פשרה על פיו נקבע סכום הפיצוי לו זכאית התובעת כאשר שאלת חלוקת הנטל בין הנתבעות תוכרע על ידי ביתה משפט לאחר שמיעת טענות הצדדים.

2.על פי העובדות המהוות את התשתית להסכם ולטיעוני הצדדים, אזי התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כמורה. בעת התרחשותה של התאונה נשלחה התובעת יחד עם מורה נוספת להשגיח בבחינה שהתקיימה בכיתה. המורה השנייה נכנסה לפניה, התובעת ניגשה לקחת את דפי הבחינה וכשהיא נכנסה לכיתה התלמידים כבר היו ערוכים לתחילת הבחינה. ילקוטי התלמידים רוכזו בין הלוח לבין שולחן המורה על מנת לשמור על טוהר הבחינה. לטענת התובעת אין בנמצא כל מקום מוסדר לילקוטים בדמות מתלים, תאים או כל סידור אחר. התובעת התיישבה בשולחן המורה וכאשר נדרשה לקום אל עבר תלמיד, לא היה מעבר פנוי ורגלה נתפסה ברצועת אחד הילקוטים היא נפלה ונפגעה.

3.לטענת המדינה, מעסיקתה של המורה ושל צוות ההוראה בבית הספר ובכלל זה המנהל והמורה השנייה, יש להשית את מלוא או מירב האחריות על הנתבעת 2 המועצה המקומית.

ההוראה להניח את הילקוטים שלא ליד התלמידים הינה הוראה נכונה מבחינת שמירת טוהר הבחינות. הנתבעת 2 הינה האחריות על תחזוקת בית הספר ועל הציוד בו אשר אמור לאפשר ניהול אורח חיים תקין בבית הספר. על הנתבעת 2 היה להתקין פתרון מתאים לאפסון הילקוטים.

עוד ציינת הנתבעת 1, כי אחריותה השילוחית לפעולות המורה כבר נלקחה בחשבון שעה בה הסכם הפשרה שגובש כולל בתוכו רשלנות תורמת של התובעת. טענתה של התובעת כי המורה השנייה היא אשר קבעה את הסידור בכיתה, אינה מבטלת לכאורה אחריותה שלה שכן, אם כאשר נכנסה לכיתה והמבחן טרם החל, מצאה כי הכיתה אינה מסודרת כראוי, היה עליה לפעול לתיקון המצב.

לפיכך, טוענת ב"כ המדינה, כי אחריותה השילוחית הינה אחריות מצומצמת למעשי המורה השנייה, אשר חלקה אינו גדול.

4.ב"כ הנתבעת2, הרשות המקומית, טוען כי לא נטען בתביעה עצמה כי היה חוסר או ליקוי במבנה. עוד טוען הוא כי כל ההתרחשות בתוך הכיתה אינה באחריותה רשות המקומית כי אם באחריות משרד החינוך. מקום הנחת התיקים לא נקבע על ידי הרשות המקומית אלא על ידי המורים בכתה ונהלי משרד החינוך נוהל הנחת תיקים בזמן מבחן גם הוא כולו פרי משרד החינוך ואין לו קשר לרשות המקומית.

לכן, לשיטתו יש להשית מלוא האחריות על הנתבעת 1, המדינה.

5.הנני מוצאת כי הנתבעת 1, המדינה נושאת במירב האחריות. המורים הם אלו אשר מצויים בכיתה ומנהלים אותה ואם קיים מפגע בטיחותי ראשית עליהם לשים ליבם לכך. עוד יש לציין כי את הנוהל הקובע כי התיקים יונחו בנפרד בזמן בחינה קבע גם משרד החינוך, או לפחות מנהל בית הספר המועסק גם הוא עלי דיי משרד החינוך. נכון הוא כי התובעת עצמה היא מבין הנושאים באחריות והדבר מצא ביטוי בהשתת אשם תורם, אולם, המדינה נושאת באחריות שילוחית גם לפעולות המורה השנייה אשר נכחה ראשונה בכיתה. כמו כן לנהלי בית הספר כולו.

6.נכון הוא כי אתה ציוד לבית הספר מספקת הרשות המקומית ועל רשות סבירה לחשוב גם על הצורך לאפסן במקום כלשהוא את תיקי התלמידים. אולם, לא הוצגה לפני כל טענה ובוודאי לא הוצג כל מסמך המתעד פניה של הצוות בבית הספר לרשות המקומית עם בקשה להסדיר מקום מיוחד לתיקים בזמן מבחן.

7. לפיכך, מוצאת אני כי שתי הנתבעות נושאת באחריות להתרחשותה של התאונה, אולם, הנתבעת 1 נושאת במירב האחריות. יש להפחית מחלקה כעת בהתחשב ברשלנותה תרומת של התובעת.