ת"א 53496-12-16 ריבלין ואח' נ' שליבו ואח'

מונחת לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 2-1 לנתק את אספקת המים למגרש 32/3 במושב בית זית (להלן: "המגרש"). מחומר הראיות עולה כי על המגרש קיים נכס מגורים (להלן: "הנכס") שבבעלות המבקש 1 (להלן: "המבקש") ומושכר למשיבים הפורמליים 4-3 (להלן: השוכרים").

עיקר טענות הצדדים

כעולה מטענות המבקשים 2-1 (המבקש ואביו), בין השאר, המשיבים 2-1 (להלן: "המשיבים") הם בעלי הזכויות בנחלה 32 בבית זית. בשנת 1999 מכרו המשיבים את המגרש למשפחת בירן, ואלה המחו את זכויותיהם במגרש למבקש. המבקשים טוענים כי מזה שנים רבות קו אספקת המים למגרש, ובהתאם לכך לנכס שמעליו, עובר דרך נחלת המשיבים, זאת מכיוון רחוב האגם. המשיב 1 (הלן: "המשיב") הודיע כי בכוונתו לנתק את המים המסופקים לנכס, זאת עד יום 31.12.2016. המבקשים טוענים כי איומיו של המשיב 1 אינם מבוססים, אינם כדין ומכאן הצורך במתן צו זמני.

המשיבים טוענים מנגד, בין השאר, כי הבקשה לסעד זמני הוגשה בשיהוי. המשיב טוען כי רכש את הנחלה לפני כ-21 שנים ומכספו הוא הניח את קו המים מרחוב האגם, שכן קו המים שהיה בעבר, מכיוון רחוב הזיתים היה לא תקין. לטענת המשיבים, במהלך שנת 2016 משאיחרו השוכרים "באופן שיטתי" בתשלום עבור אספקת המים (סעיף 15), הודיע המשיב כי הוא עתיד לנתק את המים עד תום השכירות של השוכרים. אולם, המבקשים יחד עם השוכרים, האריכו את חוזה השכירות באופן פיקטיבי וזאת כדי לדחות את הקץ.

המשיבים סבורים, כי בכל מקרה, אין עליהם כל חובה בדין להביא לאספקת מים למגרש המבקשים דרך נחלתם. לטענתם, עמדו ועומדות לפני המבקשים מספר חלופות לחיבור הנכס שלהם ברשת המים העירונית, דרך שטחים ציבוריים, זאת במקום קו המים שעובר דרך הנחלה שלהם. חרף זאת, משיקולים כלכליים וחיסכון גרידא, עומדים המבקשים על כך שקו המים ימשיך לעבור מנחלת המשיבים. המשיבים טוענים כי המבקשים מעלים בבקשתם טענות שאינן נכונות עובדתית, כי יכלו לפתור נושא זה מול השכנים וכי בכל מקרה, טענותיהם שבבקשה למתן סעד זמני מופרכות ומועלות בחוסר תום לב.

בדיון מיום 28.12.2016, לצורך מגעים בין הצדדים, הסכימו המשיבים, בין השאר, כי יינתן צו ארעי שאוסר עליהם ניתוק המים, זאת עד מתן החלטה בבקשה למתן סעד זמני.

דיון והכרעה