קניון העיר תל אביב בע"מ נ' סי.אי. אנד איי. או. תעשיות מתכת בע"מ ואח'

מדובר בתביעה ע"ס 2.5 מיליון ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 802,724 ₪, בהמשך להסכם שכירות שבמסגרתו שכרה הנתבעת 1 מהתובעת, חנות בקניון האופנה TLV בתל-אביב.

רקע

1. תביעה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בחודש נובמבר 2021 והועברה לבית משפט זה רק שנה לאחר מכן, בחודש דצמבר 2022, לאחר הקטנת סכום התביעה ב-5,000 ₪ והגשת כתב תביעה מתוקן ע"ס 2.5 מיליון ₪, תוך ביטול הליכים אחרים שהוגשו בזמנו על ידי הצדדים האחד כנגד משנהו והכללת את שנתבע בהם כאן.

    

2. ביום 1.7.15 נחתם הסכם שכירות בין התובעת, שהיא בעלת קניון האופנה TLV בתל-אביב ולבין הנתבעת 1, שעוסקת בייצור תכשיטי יוקרה ושיווקם תחת שם המותג YVEL.

    

3. ההסכם נחתם עוד לפני שהקניון נפתח ולאחר שהנתבעת 1 החליטה לשכור שטח בקניון לצרכי ניהול חנות לתכשיטי יוקרה, תחת המותג הנ"ל. הנתבעת 2, אחת מבעלי המניות של הנתבעת 1, חתמה על ערבות אישית להבטחת התחייבויות הנתבעת 1 לפי ההסכם.

    

4. בהתאם להסכם, שכרה הנתבעת 1 חנות בקומה שנייה של הקניון בשטח של 49.45 מ"ר ברוטו. תקופת השכירות נקבעה לחמש שנים, שתחילתה פתיחת הקניון, יום 24.3.17, וסיומה אפוא ביום 23.3.22, עם אופציה להארכה של חמש שנים נוספות.

    

5. עוד נקבע בהסכם כי דמי השכירות היסודיים יעמדו על 500 ₪ + מע"מ לחודש, לכל מ"ר ברוטו של המושכר, קרי, 28,298 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן. כן נקבע כי בכל חודש שבו 9% מהפדיון של החנות עלה על דמי השכירות היסודיים הנ"ל, תשלם הנתבעת 1 גם את ההפרש שבין דמי השכירות היסודיים ולבין דמי השכירות על בסיס פדיון. בנוסף התחייבה הנתבעת 1 לשלם דמי ניהול לפי עלות + 15%, אולם בתקופת השכירות הראשונה (שלפני תקופת האופציה), בכל מקרה לא יותר מסכום של 100 ₪ לכל מ"ר, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן.