סמכות עניינית - תביעה ב"ענייני מכרזים" של תאגיד ממשלתי

1.בין הצדדים התקיים קשר ארוך שנים, במסגרתו סיפקה התובעת – באמצעות קבלני משנה – לנתבעת שירותי הסעה.

על פי המתואר בכתב התביעה, במהלך שנת 2015 פרץ בין הצדדים סכסוך, הנוגע לאופן ההתחשבנות הכספית שביניהם.

מבלי להיכנס לפרטי הדברים, ובודאי מבלי לדון לגופם, טוענת הנתבעת, כי בדיקה שערכה בדיווחים שהתובעת הגישה לה "חשפו תמונה קשה וחמורה" של דיווחים כוזבים, שבגינם קיבלה התובעת מהנתבעת כספים בהיקפים משמעותיים שהיא לא היתה זכאית לקבלם (סעיף 7 לבקשתה).

התובעת מכחישה טענה זאת בכל תוקף, ותולה את הדבר בחישוב שגוי שעורכת הנתבעת על פי פרמטרים שגויים. ובכל מקרה, לדבריה, היא הסכימה לקיזוז גדול מהכספים המגיעים לה מהנתבעת. הדברים פורטו בהרחבה רבה בכתב התביעה.

2.ההסכם העיקרי שבין הצדדים (כך הוא כונה גם בכתב התביעה, סעיף 20(א)), הוא הסכם להסעות בגוש דן. הסכם זה, לאחר מימוש האופציה להארכתו בתום התקופה המקורית על ידי הנתבעת מסתיים ביום 31.3.16.

בין הצדדים הסכמים נוספים: הסכם הסעות באזור הדרום ואריאל, שמסתיים, לאחר מימוש חלקי של האופציה על ידי הנתבעת, ביום 31.5.16, הסכם לאספקת שירותי הסעות לאתר ההדרכה בחפציבה, שמסתיים לאחר מימוש האופציה ביום 31.3.16 והסכם לאספקת הסעות יומיות לחפציבה, שמסתיים ביום 30.11.16.

(מפנה לפירוט שבסעיף 20 לכתב התביעה ולנספחים הנזכרים בו).

3.לאחר מספר פגישות שנערכו בין הצדדים ולאחר קיום שימוע שהתובעת תוקפת, בין היתר, את תקינותו, החליטה ועדת המכרזים של הנתבעת בישיבתה מיום 30.12.15 להשעות את התובעת מהשתתפות בהליכי התקשרות קיימים ועתידיים עם הנתבעת למשך תקופה של שנה אחת, החל מיום 1.1.16, שבסיומה היא תתכנס ותדון מחדש בנושא זה.

ועדת המכרזים הודיעה על כך לתובעת במכתב מיום 3.2.16 (נספח טז' לכתב התביעה).

4.בעקבות זאת הגישה התובעת תביעה זו, שהסעד העיקרי המבוקש בה הוא פסק דין הצהרתי, "המצהיר כי החלטת ועדת המכרזים של הנתבעת, מתאריך 30.12.15, בדבר השעיית התובעת לשנה אחת בלבד, החל מתאריך 1.1.16 ואילך וגם/או בדבר ביטול זכויותיה במכרז וגם/או בדבר סיום וגם/או צמצום ההתקשרות עמה במסגרת ההסכמים הקיימים, כפי שנקבע בהחלטה

זו, הינה בטלה ומבוטלת...".

כן מבוקש סעד חילופי לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין הפרת ההסכמים (ללא סכום נקוב); פיצוי כולל בסך 1 מיליון ₪ בגין הנזקים שנגרמו לה; פסק דין הצהרתי, לפיו הנתבעת לא היתה זכאית לקזז קיזוז מסוים שעשתה בסכום של 219,000 ₪, וכן שהיא אינה רשאית לחלט ערבויות בסכום של 310,000 ₪ ובסכום של 200,000 ₪; פסק דין הצהרתי, לפיו סעיפים מסוימים בהסכמים שנעשו עמה הם תנאים מקפחים (בהקשר לשיטת עריכת ההתחשבנות, בדיקת הדיווחים וכו'), ולבסוף: "צו מניעה קבוע בדרך של צו עשה קבוע, אשר ימנע בכל דרך, בכל אופן ובכל צורה שהיא, מהנתבעת וגם/או מי מטעמה, יחד ולחוד, להפריע לתובעת מלהמשיך ולקיים ההסכמים הנ"ל – לרבות ההסכם נשוא המכרז – כפי שנהגה ועשתה היא כן, עובר להגשת תובענה זו".

5.יחד עם התביעה, הגישה התובעת גם בקשה למתן סעדים זמניים, במעמד צד אחד, שהסעד העיקרי שהתבקש בו הוא, למנוע מהנתבעת מלממש את החלטתה בדבר השעייתה המיידית מההתקשרויות הקיימות והעתידיות, ולמנוע ממנה להתקשר עם חברות אחרות לביצוע ההסעות, נשוא המכרז וההתקשרויות שהיו ביניהן.

בהחלטתי מיום 24.2.16 דחיתי את הבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, ביקשתי את תגובת הנתבעת, וקבעתי דיון ליום 6.3.16, אשר נדחה לאחר מכן ליום 17.3.16.

הנתבעת הגישה בקשה זו לסילוק התביעה על הסף, ויחד עמה בקשה לדחות את המועד להגשת תגובתה לבקשה למתן סעדים זמניים עד לאחר מתן החלטה בבקשה זו.