ת"א 53449-01-14 אלי כלבו לתריס בע"מ נ' נכד

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולביטול פסק הדין, שניתן בהעדר הגנה ביום 18/3/14. הבקשה הינה משיקול דעת בית המשפט, באין חולק כי כתב התביעה נמסר למבקש והוא לא הגיש כתב הגנה במועד.

פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 2/2/14, ועל סמך הודאת ב"כ המבקש בבקשתו להארכת מועד מיום 16/3/14 כי המבקש העביר את היצוג לידיו, משמע, כתב התביעה הגיע אל המבקש.

הבקשה להארכת מועד נדחתה, וביום 18/3/15 ניתן פסק הדין לבקשת ב"כ התובע.

המבקש הגיש שלוש בקשות לביטול פסק הדין: בקשה מיום 23/3/14 מהנימוק שאביו של עו"ד עליאן היה מאושפז בבית החולים. הבקשה נדחתה מאחר ולא צורפו לה תצהיר או מסמכים. כמו כן נדחתה הבקשה מאחר ונימוקיה לא תאמו את נימוקי הבקשה להארכת מועד, לפיהם מתעכב איסוף המסמכים מאחר ורואה החשבון של המבקש עסוק בסגירת עסקו.

ביום 1/6/14 הוגשה שוב בקשה לביטול פסק דין, ללא בקשה להארכת מועד, על אף שהאיחור ברור, ונדחתה מטעם זה.

ביום 3/7/14 הוגשה הבקשה דנן, ונמסרה לתגובת המשיבה.

נימוקי הבקשה הינם בעיקרם נימוקי ההגנה. לעניין האיחור בהגשת הבקשה לא טוען המבקש דבר, ובמשתמע מודה ברשלנותו בטיפול בתיק, אך טוען לזכותו כי הגיש בקשה להארכת מועד טרם חלוף המועד, וכי סגירת דלתות בית המשפט בפניו עקב מחדל דיוני יגרמו לו עוול.

כהגנה בפני התביעה טוען המבקש כי לא קיבל את הסחורה נשוא התביעה, כי תעודות המשלוח "ישנות" ואינן חתומות או אינן חתומות על ידו, וכי אינו חייב את הסכום הגבוה, נשוא כתב התביעה ופסק הדין. המבקש טוען כי לא קיבל את החשבונית נשוא התביעה, ע"ס 86,036 ₪, ואינו מכחיש את חובתו לשלם את שלושת הצ'קים בסך 5,000 ₪ כל אחד. המבקש מציין לתמיכה בטענותיו לגבי חלק הארי של סכום התביעה, כי מעת חילול הצ'ק הראשון לא סיפקה לו המשיבה סחורה. למרות הזמן הרב שחלף מאז הגשת הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ועד הבקשה האחרונה לביטול פסק דין לא צירף המבקש כל מסמך להוכחת טענותיו, כגון כרטסת הנהלת חשבונות נגדית.

המשיבה בתגובתה התייחסה לטענות המבקש בבקשה הראשונה לביטול פסק דין לעניין מחלת אביו של עו"ד עליאן, וציינה כי עו"ד עליאן אינו עורך הדין המטפל בתיק, וכי הנימוק שמסר המבקש בבקשה להארכת מועד הינו שונה. המשיבה מדגישה את המחדלים בהגשת הבקשות הנוספות לביטול פסק דין באיחור וטוענת כי מסירת הצ'קים, שחוללו, מעידה כי המבקש קיבל סחורה מהמשיבה, אחרת לא היה מוסר צ'קים ולפחות היה מבטל אותם משגילה כי לא קיבל את הסחורה. המשיבה טוענת כי טענת ההגנה סתמית, ומציינת גם כי המבקש לא טרח להגיש בקשה לביטול העיקולים, שהוטלו עם הגשת התביעה. על כך אומר כבר עתה כי העיקולים לא "תפסו" דבר, וכל תשובות המחזיקים היו שליליות.

המבקש לא ניצל את זכות התגובה לתגובה.