ת"א 53309-03-16 ר.מ.ש בסט ייצור ומסחר בע"מ נ' מדינת ישראל

בקשה למתן צו למניעת הליכי גביה מנהלית ומניעת מימוש ערבויות בנקאיות (להלן: "הבקשה").

רקע כללי וסקירת המגעים בין הצדדים עובר להגשת הבקשה -

1. המבקשת הינה חברה העוסקת ביבוא של טבק מירדן, לשם ייצור טומבק לנרגילות המיועד לייצוא. לטענתה, על פי חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 (להלן: "חוק מס קניה") וצו מס קניה (פטור), תשל"ו-1975 היא זכאית לפטור ממס קניה, וכי בשנים 2014-2015 מנהל המכס אף אִּפשר לה לדחות את תשלום מס הקניה, אגב הפקדת ערבויות בנקאיות, עקב הזכאות לפטור זה (להלן: "הערבויות הבנקאיות"). מוסיפה המבקשת ומצביעה על כך שבסוף שנת 2014 היא הגישה תביעת השבה לגבי מס הקניה לגבי 2014, והמס הוחזר לה (וראו את מכתב מכס חיפה מיום 16.2.2015 שם צוין כי על פי ממצאי הביקורת מגיע למבקשת סך של 4,456,560 ₪, זיכוי זמני שניתן לה היה בסך 5,164,967 ₪, ואחרי חישוב ההפרש בניכוי מיסים נדחים הטמונים במלאי – נותרה יתרת זכות לטובת המבקשת בסך של 29,818 ₪).

2. במהלך אוגוסט 2015 התבצעה ביקורת בעסקיה של המבקשת, ועקב כך הודע לה שיש קושי בהתנהלותה מבחינת אגף המכס.

   לאחר שהמבקשת פנתה לקבל ייעוץ משפטי, נשלח מכתב מטעם בא כוחה למר יצחק מרום, ממונה הישבון ופטור מותנה בבית המכס חיפה (להלן: "מרום"), על מנת לברר מהם הנתונים אשר בבסיס עמדת המשיבה. ביום 24.2.2016 התקיימה פגישה בין ב"כ המבקשת לבין מרום, וככל הנראה במהלך אותה פגישה פרס מרום בפני ב"כ המבקשת את העובדה שהתקיימו שלוש בדיקות מעבדה לגבי הטומבק שיוצר ויוצא על ידי המבקשת (להלן: "שלוש הבדיקות") ועל בסיס אותן בדיקות וממצאי חקירה נוספים, מתעתד מרום להוציא שומה חדשה.

   יום לאחר מכן, ביום 25.2.2016 אכן נשלחה הודעת חוב, רטרואקטיבית לשנים 2014-2015, בסך 4,456,559 ₪ לגבי 2014 ובסך 10,952,474 ₪ לגבי 2015, בניכוי תיקון בגין מלאי – ובסך הכל דרישה לתשלום 15,660,331 ₪ בתוך 35 יום (להלן: "הודעת החוב"). על הודעת החוב חתום מרום.

   בתגובה, ביום 28.2.2016, בצהריים, פנה ב"כ המבקשת למרום וביקש שזה האחרון ינמק את דרישת החוב, יסביר כיצד חושבה וישלח לעיונו את חומר החקירה אשר עליו מבוססת עמדת המשיבה, ובמיוחד את שלוש הבדיקות. באותו היום, אם כי לא ניתן לדעת באיזו שעה, פנתה גב' אתי ישראלוף מהמכס לבנקים השונים ודרשה לחלט ולהעביר לקופת המכס את סכומי כל הערבויות.

   למחרת, ביום 29.2.2016, שלח מרום לב"כ המבקשת תשובה לפיה ההחלטה לחייב את המבקשת במס סומכת על ממצאים לגבי ליקויים אשר בעטיים - "אין להתיר הישבון מס לחברה". צוין כי המבקשת לא ניהלה "כיצרנית" כרטסת נפרדת לכל חו"ג אשר מהווה מרכיב מהמוצר; כי אין פקודות עבודה (פק"ע); אין רישומי קליטה למחסן; ואין רישומי ניפוק לרצפת הייצור. עוד נטען כי נבדקה אמיתות הצהרת עץ המוצר של המבקשת, תוך השוואה ל-"קניות צולבות של ספקים", ונמצא כי המדובר בהצהרה כוזבת. עוד נטען כי מתחשיבי תנועות המלאי של מרכיבי חומרי הגלם (דוגמת סוכר וגליצרין) עולה כי קיים חוסר בכמויות של חומרי גלם אלו, אשר אמורים להוות חלק אינטגרלי מהמוצר הסופי. נימוק אחרון הינו כי המבקשת רכשה דליים מפלסטיק בשנת 2014 ללא חשבונית מס, ובלשונו של מרום – "דהיינו, בשחור". עוד מפרט מרום במכתבו זה את הוראות פקודת המכס (להלן: "פקודת המכס"), תקנות המכס (הישבון ביצוא), התשכ"ז-1966 (להלן: "תקנות המכס") וצו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים לייצוא), התשכ"ט-1968 (להלן: "צו המכס"), אשר בבסיס החלטתו, ולא מצאתי לפרט את שלל החיקוקים. מכתב זה יכונה להלן: "פירוט דרישת החוב").

   ב"כ המבקשת ענה, ביום 3.3.2016, וטען כי לא הבין מהמכתב את הנימוקים להודעת החוב, כי מי שרשאי לדרוש את החוב הינו רק מנהל המכס ולא מרום, וכי דרישתו לקבל לעיונו את המסמכים הרלבנטיים ואת שלוש הבדיקות - לא קיבלה מענה.

   ביום 6.3.2016, שלח מרום לב"כ המבקשת קבצים בדוא"ל עם נתונים הכוללים טבלאות "אקסל", הוראות חוק ותוצאות של בדיקות אשר בוצעו במעבדת "מילודע & מיגל" (להלן: "המעבדה").

   תשובתו של ב"כ המבקשת לא איחרה לבוא, ובאותו היום שלח למרום שוב מכתב ובו ביקש את שאר "חומר החקירה", ואף טען כי היו בדיקות במעבדות נוספות באזור ירושלים מלבד במעבדה, והוא דורש לראות את תוצאותיהן. עוד ביקש ב"כ המבקשת לראות את כתב ההסמכה של מרום, שכן לשיטתו הודעת החוב הוצאה בהעדר סמכות.

   מרום השיב לב"כ המבקשת ביום המחרת, 7.3.2016, הסביר כי נושא הסמכתו והאפשרות להעביר את "חומר החקירה" לעיון המבקשת נמצא בבירור עם המחלקה המשפטית, וכי לגבי הבדיקות של המעבדה בירושלים – הרי שהבדיקה נעשתה לבקשת המבקשת ולכן התוצאות בידיה, ועם זאת – העתק נשלח בנספח לתשובה.

   תכתובות נוספות קיימות מהימים 7.3.2016 ו-13.3.2016, כאשר במכתבו של מרום מיום 13.3.2016 הוא כותב כי ב"כ המבקשת מוזמן להגיע לבית המכס לצלם את כל המסמכים שבתיק, וכי הוא מצרף את כתב ההסמכה שלו (נספח יח' לבקשה). תשובה זו לא סיפקה את ב"כ המבקשת, אשר הודיע ביום 13.3.2016 כי הוא מבקש ממרום לנמק בפירוט את הודעת החיוב וכי לא די לו בכך שהוא יכול לעיין בכל המסמכים במשרדי המכס אלא שהוא דורש שישלחו לו העתקים של "חומר החקירה" וכן "רשימת חומר חקירה". מכתב דומה נוסף נשלח מטעם ב"כ המבקשת ביום 20.3.2016.

   ביום 23.3.2016 הכין מרום מכתב תשובה לב"כ המבקשת והסביר מהו כל "חומר החקירה" אשר בבסיס הודעת החוב, טען כי כל החומר כבר נמצא בידי המבקשת ושב על הזמנתו לב"כ המבקשת לסור למשרדי המכס ולעיין ולצלם שנית את כל המסמכים. ממשיך ומפרט מרום את ממצאי הבדיקות שנערכו לגבי פעילות המבקשת ואשר מהווים הפרות של החיקוקים השונים (כגון, אי ניהול כרטסות כנדרש, חוסר בכמויות של חומרי גלם, העדר תיעוד לגבי רכישות מסוימות ועוד).

   לא ברור אם מכתב זה נשלח לב"כ המבקשת, ובכל מקרה, הבקשה הנוכחית והתביעה בתיק העיקרי - הוגשו ביום 24.3.2016.