בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעת התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה כתוצאה ממכשול שנוצר ביציאה ממעלית בבית המשותף שברחוב XXX (להלן: "הבית המשותף"). התובעת מבקשת לחייב את מתקין ומתחזק המעלית (נתבע 1) ואת נציגות הבית המשותף, נתבעת 2, בפיצויה על נזקיה.
הנתבעת 2 הגישה בקשה לסלוק על הסף של התביעה מחמת היעדר יריבות משפטית ומחמת העדר עילת תביעה.
לטענת התובעת ביום 25.11.2017 נפלה במהלך יציאתה מהמעלית המותקנת בבית המשותף, זאת בשל העובדה שרצפת המעלית בעת עצירתה איננה בקו אחיד עם רצפת קומת המגורים ונוצרה מדרגה המהווה מכשול ליוצאים מהמעלית, וכמו כן המעלית רועדת ואינה יציבה.
במקור הוגשה התובענה כנגד מתקין המעלית בלבד- הנתבע 1.
ביום 12.2.18 הותר לתובעת לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת נציגות הבית המשותף (להלן: "הנתבעת") כנתבעת נוספת, ולחייבה בגין נזקי התובעת מהאירוע בו נחבלה כתוצאה מליקויים במעלית, מכוח הוראות סעיף 69 לחוק המקרקעין (להלן:" החוק").
לטענת הנתבעת, אין יריבות משפטית בין הנתבעת לתובעת שכן בניגוד לנטען בכתב התביעה, אין המעלית בגדר חלק מהרכוש משותף, אלא המדובר במעלית פרטית השייכת אך ורק לבעלי 4 דירות בבית המשותף ובכללם התובעת. אותם דיירים עושים שימוש במעלית הפרטית והם אלה הנושאים באחריות המלאה בכל הקשור לתחזוקתה.
להוכחת טענותיה צרפה הנתבעת חלק מהסכם שכותרתו "הסכם בין הדיירים ברח' XXX" מיום 20.6.2008. לטענת הנתבעת מדובר בהסכם שנחתם בין בעלי הדירות בבית המשותף להתקנת מעלית פרטית וזאת לבקשת בעלי הדירה בקומה הרביעית משפחת שבזין (נספח ג' לבקשה) (להלן: "ההסכם"). לטענת הנתבעת התובעת נמנית על ארבע משפחות הדיירים העושות שימוש במעלית הפרטית.
כמו כן צרפה הנתבעת הסכם מיום 25.7.08 שנחתם בין הדיירים, באמצעות שבזין, לבין הנתבע שלום לאספקת מעלית, והסכם מיום 17.9.09 שנטען כי נחתם בין אותם צדדים למתן שירות מקיף למעלית (נספח ד' לבקשה).
עוד טוענת הנתבעת כי במסגרת ההסכמות של בעלי הדירות הוחלט כי המעלית תשרת אך ורק את אותם בעלי דירות אשר יממנו את הקמתה ובהתאם לכך רק אותם בעלי דירות יישאו בהוצאות אחזקת המעלית. לפיכך, לא קיים קשר סיבתי משפטי בין הנתבעת כגוף האחראי על תחזוקת הרכוש המשותף מכוח סעיף 69 לחוק לבין הארוע מושא התביעה שקשור למכשול הנובע מאופן התקנת ו/או תחזוקת "מעלית פרטית" שהנתבעת אינה חייבת בתחזוקתה כאמור בסעיף 52 לחוק, ואשר הוקמה ומתוחזקת על ידי ארבע בעלי דירות בלבד.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי המעלית הוחרגה מהרכוש המשותף גם במסגרת פוליסת הביטוח של הרכוש המשותף.
משכך טוענת הנתבעת כי גם אם תוכחנה כל טענות התובעת בתביעתה, לא יהיה בכך כדי לזכותה בסעד המבוקש כנגד הנתבעת, אלא כנגד הנתבע 1 בלבד, או כנגד בעלי הדירות הספציפיות שהמעלית שייכת להם באופן בלעדי.
לכך משיבה התובעת בתגובה לבקשה, כי קיימת יריבות משפטית בינה לבין הנתבעת. בהתאם לסעיף 69 לחוק בכל עניין אשר נוגע לניהול הבית המשותף ו/או החזקתו התקינה, נציגות הבית המשותף תהיה מורשית של כל בעלי הדירות. התובעת מפנה לפסיקה ממנה עולה לטענתה כי נציגות הבית המשותף היא בעל דין רלוונטי אף אם רק חלק מהדיירים מעורבים, כך שהעובדה שהמעלית אינה בשימוש כל הדיירים בבית המשותף, איננה מוציאה אותה מגדר "הרכוש המשותף".
דיון והכרעה
ראשית אציין כי ההסכם בין הדיירים, עליו מסתמכת הנתבעת, לא צורף במלואו אלא צורפו רק העמוד הראשון והאחרון ממנו. מחלקי ההסכם שכן צורפו לא ניתן להסיק כי במתן פטור לחלק מהדיירים להשתתף בעלות התקנת המעלית ותשלום תחזוקתה השוטפת, יש בכדי להקים פטור לנציגות הבית המשותף מחובותיה לתחזוקת הרכוש המשותף, וממילא לתביעות הקשורות לתקינות המעלית או תחזוקתה המעלית.
אין בהסכם כל קביעה כי מדובר במעלית פרטית שאינה חלק מהרכוש המשותף, והנתבעת לא הצביעה על מסמך כלשהו הקובע כי אכן המעלית, לאחר התקנה, הוצאה מגדר הרכוש המשותף. אוסיף ואומר כי הפניית הנתבעת להסכם התחזוקה מיום 17.9.09 עומד בעוכריה, שכן המדובר על פניו בהסכם שנערך בין הנתבע 1 לבין הנתבעת, כאשר מר שבזין שימש כנציג הנתבעת לצורך חתימת ההסכם. מכאן, שעל פני הדברים, וללא בירור עובדתי לא ניתן לקבוע, כטענת הנתבעת, שהוסכם כי לנתבעת אין כל חלק בתחזוקת המעלית.
עצם העובדה, שלא הוכחשה בתגובת התובעת, כי הוסכם בין הדיירים על מימון הקמת המעלית רק על ידי המשתמשים בה, ורק אלו שהשתתפו במימון הקמתה רשאים לעשות שימוש כזה והם שיישאו בעלויות תחזוקתה, אין בה להנביע את מסקנת הנתבעת כי גם הוסכם שהמעלית לא תהווה חלק מהרכוש המשותף אשר הנתבעת אמונה על ניהולו.
משכך אני מורה על מחיקת הבקשה לסילוק על הסף, מבלי שיש בכך קביעת מסמרות באשר למעמד הנתבעת וחבותה כלפי התובעת, לרבות בכל הנוגע לתחזוקת המעלית, דהיינו שבאם בסופו של יום יובאו בפני ראיות התומכות בטענת הנתבעת בבקשה (לרבות נוסח ההסכם המלא שלא צורף....), יתכן ויהא מקום שלא לחייבה כלפי התובעת, אולם אין מקום להורות על סילוק על הסף כבר עתה.