שינה (בפש"ר) ע"י הנאמן ואח' נ' שינה ואח'

לפני תביעת הנאמן על נכסי פושט הרגל שמעון שינה, במסגרתה הוא עותר כי בית המשפט יצהיר שרעייתו של החייב/נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), חבה בחובותיו מושא תיק פשיטת הרגל. בהתאמה, וככל שבית המשפט יצהיר כאמור, מבוקש להורות על ביטול עסקאות שעשתה הנתבעת להעברת זכויותיה לילדיה, במטרה להבריח נכסים המגיעים על פי דין לנושים.

ביום 25/5/17 ניתן צו כינוס בעניינו של מר שמעון שינה/החייב (להלן: "החייב") בתיק פש"ר 35306-10-16 לבקשתו. החוב המוצהר והמאושר היחיד בהליך הוא לטובת המוסד לביטוח לאומי בסך כ-30,000,000 ₪, והוא תולדת פסק דין שניתן נגד החייב יחד ולחוד עם אחר בהליך אזרחי שהגיש המוסד לביטוח לאומי, לאחר שהחייב הורשע בהליך פלילי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בעת שעבד כשמאי בכיר באגף השמאי הממשלתי.

מפסק הדין בבית המשפט העליון בע"פ 2333/07 עולה כי החייב ביחד עם שמאים אחרים גזלו סכומי עתק בשיעור של מליוני ₪ במרמה מהקופה הציבורית ושלשלו אותם לכיסם. נקבע כי החייב ביצע מעשי מרמה כלפי המוסד לביטוח לאומי בהציגו חשבונות שכר טרחה כוזבים וקבלת תשלומים שלא הגיעו לו. ביום 8/3/16 ניתן פסק דין בתביעה אזרחית שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד החייב (תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים).

הנאמן עותר בתביעתו להצהיר כי מכוח יחסי השיתוף בין בני זוג, פרי ההלכה הפסוקה, הנתבעת חבה בחובותיו של בעלה יחד עמו. בנוסף מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט ו/או מכוח דיני ההשבה ו/או דיני פשיטת רגל, עותר התובע לבטל את העברת הזכויות שביצעה הנתבעת לילדיה ולחברה שבשליטת מי מהם בשנים 2010, 2012, 2014 על הזכויות הרשומות על שמה (מחצית) בכל דירה מושא התביעה, לאסור על הנתבעים לבצע דיספוזיציה בדירות, להורות לרשם המקרקעין לבטל את הרישום על שם נתבעים 2-5 ולהחזיר את הרישום על שמה במחצית של כל דירה.

רקע והליכים קודמים בתיק פשיטת הרגל

ביום 12/11/17 הוגש בתיק הפש"ר דוח המנהל המיוחד (כתארו אז) ובקשה למתן הוראות. המנהל המיוחד ביקש צו שיאסור על ילדיו של החייב וחברה בבעלות מי מילדיו לבצע דיספוזיציה בדירות בחיפה ברחוב פינסקר, חביבה רייך וחיים הזז, בחלקים שהועברו אליהם על ידי אמם הגב' שינה הרשומה כבעלת מחצית מכל אחת מהדירות לעיל. כן ביקש שבית המשפט יצהיר כי מכוח יחסי השיתוף בין החייב לרעייתו היא חבה גם בחובותיו לכן לא היתה זכאית להעביר את מחציות הדירות הרשומות על שמה לילדיה. מדובר, כך נטען, בניסיון להברחת נכסים והענקה פסולה שדינה בטלות.

ב"כ החייב (שייצג לצורך העניין שם את רעיית החייב/הנתבעת כאן) הגיש תגובה ב-15/12/17 ובקשה לסילוק על הסף.

הוא טען שהנתבעת לא חייבת בחובות החייב. 50% מהזכויות בדירות הן שלה ואף רשומות על שמה ולכן היתה זכאית להעבירן ועשתה זאת בפועל כפיצוי לילדים שסייעו לאביהם לשלם את הקנס שהושת עליו בהליך הפלילי, וזאת כדי להימנע מכניסתו לכלא.

בכל מקרה, כך טען ב"כ הנתבעת, אם הנאמן מבקש לקבוע כי חלה הלכת השיתוף בחובות, עליו להגיש תביעה עצמאית, נפרדת ולהוכיחה בראיות.