ת"א 53289-11-14 אסמאעיל ואח' נ' עבאס(המנוח) ואח'

בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה. התובעת טוענת כי הנתבעים, אחיה ואחיותיה, העבירו לה ללא תמורה את חלקיהם במקרקעין הידועים כגוש 19129 חלקה 10 באדמות הכפר נחף.

חלק מאישורי המסירה שהוצגו אינם מתייחסים לנמען גופו ואעפ"י כן לא צורפו תצהירי מסירה.

הנתבע 1 שהינו עזבון המנוח אחמד עבאס אינו אישיות משפטית ולא צורפו לתביעה היורשים עפ"י צו ירושה ו/או צו קיום צוואה. יתר על כן, בכתב התביעה מצויין כי מספר תעודת הזהות של המנוח, אחמד עבאס בעוד שבנסח הטאבו מופיע מספר תעודת זהות שונה.

הנתבע 2 הגיש כתב הגנה, הכחיש את טענות התובעת בכתב התביעה ואף טען לקיומו של מעשה בית דין בפסק דינו של כב' השופט סוקול במסגרת ת"א 20780-06-09.

מעיון בפסק דינו של כב' השופט סוקול, עולה שגם אם פסק דינו אינו חוסם את התובעת מהגשת התביעה דנא הרי שטענותיה טעונות, לכל הפחות, בירור עובדתי מעמיק.

כב' השופט סוקול ציין בפסק דינו לאחר שמיעתה ריאותש הונחו בפניו כי: "מכלול עדויות אלו אינו מספיק לקבוע כי התובעת רכשה את מלוא זכויותיהם של מוחמד עבאס, אחמד עבאס, מרים עבאס, אמנה סעיד ורוביע רחמה בחלקה 10. התהיות העולות מעדויות אלו הינן כה גדולות, עד כי לא ניתן לומר שהתובעת הוכיחה, ברמה מספקת, את הסכמתם של היורשים להעביר לה את הזכויות בחלקה ללא תמורה"

עוד הוסיף וקבע כב' השופט סוקול בפסק דינו כי:

"דומה כי שתי קבוצות הניצים פועלות להחתים את היורשים השונים אשר מוכנים לסייע מבלי לרדת לעומקן של הזכויות ומבלי להבין היטב את המצב. איני מוכן לקבוע ממצאים על סמך החתימות בפני עו"ד עבד אלכרים עבאס. החתימות על המסמכים לפני שניתן פסק הדין בתיק 869/05 מעוררות תהיות רבות. ספק רב בעיני האם לחותמים ניתן הסבר מדויק על טיבה של החתימה והאם היא משקפת את אומד דעתם. החזקה לפיה אדם החותם על מסמך מבין את תוכנו ומתכוון לאמור בו נסתרת מהראיות ולפיהן העדים או לפחות רובם לא ידעו לקרוא את הכתוב ולא הבינו את תוכן הכתוב.

זאת ועוד, גם אם אקבל כי תצהירי ההעברה מהווים הסכמה להענקת מתנה ללא תמורה, הרי שלכל היותר מדובר בהתחייבות לתת מתנה על פי סעיף 5 לחוק המתנה, התשכ"ח-1968, שכן ההקניה לא הסתיימה ברישום הזכויות על שם התובעת (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4) 730 (2001); רע"א 1681/10 עיני נ' סידי (5/7/10)).