ת"א 53284-10-15

לפניי בקשה המוכתרת למתן צו מניעה זמני וצו עשה זמני, שנתבקשו אף במעמד צד אחד. בגדרי הבקשה עתרה המבקשת לצו מניעה האוסר על המשיבה, עו"ד אשר ייצגה את המבקשת בעבר, לעשות כל שימוש במסמכים, הכספים וההמחאות אשר הגיעו לידיה בעת טיפול בענייניה של המבקשת וכן ליתן צו המורה למשיבה להעביר את כל המסמכים לבא כוחה הנוכחי של המבקשת (והכל כמפורט בבקשה).

הבקשה הוגשה במקביל להגשת כתב תביעה לצו עשה ואל תעשה במסגרתו עתרה המבקשת בין היתר לצו עשה המורה למשיבה להעביר את המסמכים המצויים בידה לבא כוחה הנוכחי של המבקשת ולמתן צו האוסר על המשיבה לעשות כל שימוש במסמכים המצויים בידיה (והכל כמפורט בתובענה).

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה, ואנמק -

1. הסעדים המבוקשים בגדרי הבקשה לסעד זמני חופפים לסעדים המבוקשים בגדרי ההליך העיקרי; הלכה ידועה היא כי בית המשפט לא ייטה להעניק סעד זמני הזהה לסעד העיקרי (ראו: רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן, פ"ד מג(4) 552 (1989)). נוכח החפיפה, ונוכח העובדה שלא עלה בידי המבקשת להוכיח כי המקרה דנן הינו מקרה חריג המחייב סטייה מן ההלכה המחייבת, דינה של הבקשה יהיה דרך כלל, וגם בענייננו, לדחיה.

2. קיים קושי ממשי אף בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה, זאת במיוחד בשים לב לכך שהתובענה נעדרת פירוט הסכומים של ההמחאות והערבויות אשר את מימושם מבקשת התובעת לעכב ושבין הסעדים המבוקשים עתרה המבקשת לצווים המורים על השבת מסמכים ותיקים – סעדים אשר על פניו מצויים בסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי. עניין זה מקרין כמובן במישרין על סיכויי התובענה – אשר הלכה היא כי על בית המשפט לבחון בבקשה לסעדים זמניים.

3. באשר לסעדים המבוקשים בגדרי הבקשה לסעד זמני, הרי שגם הם אינם חפים מקשיים –

ראשית, הבקשה הינה ערטילאית למדי ונעדרת פירוט קונקרטי ומספק באשר למסמכים המצויים בידי המשיבה. ההתייחסות לשטר חוב, ערבות בנקאית והמחאות כספיות בקשר להשכרת ביתה של המבקשת ולהמחאה בסך של 144,000 ₪ – אינה ממצה ולמעשה למרבית הסעדים המבוקשים קיימים מסלולים ייחודיים במסגרתם יכולה המבקשת להגיש בקשתה.

א. באשר לבקשה לעיכוב מימוש המחאות ובפרט ההמחאה על סך 144,000 ₪ שמועד פירעונה ביום 1.11.2015 הרי שכלל לא ברור מה היחס בין המבקשת לבין ההמחאות והאם הן נתנו לפקודתה כך שהיא הנפרעת על גבי השטר, או לחלופין האם המבקשת היא מסבת השטרות או ערבה להם - זאת בין היתר בשים לב לכך שהן הופקדו אצל המשיבה בנאמנות - עניין אשר מעלה ספק באשר למעמדה של המבקשת ביחס להמחאות וליכולתה להגיש בקשה מעין זו. מכל מקום, מושכי ההמחאות רשאים כמובן לבטל את ההמחאות, ככל שהם סבורים שנעשה בהם שימוש שלא כדין. במידה וההמחאות יוגשו לביצוע יוכלו מושכי ההמחאות להגיש התנגדותם בהליכים המתאימים.

ב. ככל שהמבקשת מבקשת לעכב חילוט ערבות בנקאית אוטונומית הרי שלא נטען (וכנראה ממילא אף לא הגיע) מועד פירעונה של הערבות. יוער בהקשר זה כי גם בהגעת מועד פירעונה הרי שנוכח חשיבות הערבות, ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות לעיכוב מימוש ערבות בנקאית, אלא במקרים חריגים רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004)).

ג.באשר לבקשה שעניינה מתן צו המורה למשיבה להשיב את כלל המסמכים המצויים בידיה – הרי שמדובר בבקשה לצו עשה אשר הלכה היא כי ינתן רק במקרים חריגים אשר לא נטען כי הם מתקיימים במקרה זה.

4. קיים קושי אף במישור מאזן הנוחות; בהעדר טיעון ענייני – הנזק, ככל שיגרם, הינו נזק כספי הדיר במהותו. לא ברור האם למסמכים המוזכרים בבקשה קיימים העתקים (ועל פניו בשים לב לזמן שחלף עד למועד הגשת הבקשה ניתן להניח שכך הדבר) וכיצד הדבר עולה בקנה אחד עם סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961.

5. טעם נוסף אשר מטה את הבקשה לדחייה הוא השיהוי בו נקטה המבקשת עד להגשת הבקשה; העובדות נשוא הבקשה ידועות למבקשת לפחות מחודש ספטמבר 2015 (ראו בעניין זה סעיף 11 ונספח 3 לבקשה). בין הצדדים אף התקיימו התכתבויות בעניין זה במהלך חודש ספטמבר ואוקטובר כאשר המבקשת כבר הייתה מיוצגת על ידי בא כוחה הנוכחי. בנסיבות אלו, בהגשת הבקשה עתה, בחלוף כחודשיים מאז נודעו העובדות למבקשת, יש משום שיהוי המאיין בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לסעד זמני.

6.כלל טענות המבקשת יתבררו בגדרי ההליך העיקרי, כששאלת הסמכות העניינית טעונה הבהרה; עוד יצוין כי כתב התביעה הוגש כנספח לבקשה לסעד זמני ועל המבקשת לפעול להגשתו כדבעי ככל שהיא עומדת על בירור תביעתה - זאת עד ליום 3.11.2015.

תזפ ליום 4.11.2015.