ת"א 53278-01-14 בשותי ואח' נ' באבא ואח'

זוהי תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שהוגשה בחודש ינואר 2014.

מאז הגשת התביעה ועד היום, בחלוף כשנתיים ימים, לא ניתן להחל בבירור התביעה. בתמצית אציין כי כתב התביעה תוקן מספר פעמים, כך שהוספו לו נתבעים, והושמטו ממנו נתבעים.

בדיון שהתקיים ביום 18.12.14 הוריתי לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן ולהמציאו לכל הנתבעים שיכללו בו. בדיון הבא, שהתקיים ביום 23.3.15, הסתבר כי התובעים לא קיימו את החלטתי. בעיצומו של אותו דיון ניתנה לתובעים ארכה נוספת להגשת כתב תביעה מתוקן, ולהגשת אישורי המסירה לכל הנתבעים לתיק בית המשפט.

התובעים הגישו כתב תביעה מתוקן ואישורי מסירה, אשר על פניו אינם אישורים כדין. ביום 24.11.15 התקיים דיון נוסף, שבו טען ב"כ התובעים כי יש בידיו אישורי מסירה כדין, וביקש שהות להגישם לבית המשפט. בהחלטתי שניתנה בעיצומו של הדיון התרתי לתובעים להגיש טיעון סדור בעניין חוקיות המסירה.

ביום 1.12.15 הגישו התובעים הודעה לבית המשפט, אשר פרט לסעיף 1 שבה, אין היא עוסקת בסוגיית המסירה. להודעה צורף תצהיר של המוסר, אשר נועד להתגבר על הכשלים שבאישורי המסירה.

דא עקא שגם בהביאי בחשבון את תצהיר המוסר, לא ניתן לקבוע כי בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה לכל הנתבעים. כך, לגבי נתבעים מס' 27-30, בעוד שעל גבי אישורי המסירה צוין כי כתב התביעה נמסר לידיו של כל אחד מהם באופן אישי, מתצהיר המוסר עולה כי הוא נמסר לידיה של בתו של אחד מהם. התובעים לא הגישו טיעון המצביע על כך שמדובר במסירה כדין.

התוצאה היא שבחלוף כשנתיים מאז הוגשה התביעה, לא ניתן להחל בבירורה, שכן עד היום לא נמסר כתב התביעה כדין לכל הנתבעים, ולכן דין התביעה להימחק.

למעלה מן הצורך אציין כי ספק בעיני אם ניתן בשלב זה לברר תביעה לפירוק שיתוף. מן הדיונים שהתקיימו בפניי עולה כי קיימים כאלה הטוענים לזכויות במקרקעין, אך אינם בעלי זכויות רשומות (לרבות תובע מס' 3), וכי תביעה לתיקון הרישום הוגשה לבית המשפט המחוזי. נראה, איפוא, כי ניתן לפרק את השיתוף רק לאחר שיוכרע מיהם בעלי הזכויות במקרקעין, ולכן לא היה מקום להגשת התביעה בשלב זה.