ת"א 5326-08 חנוחוב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

מבוא וטענות הצדדים

1. לפניי תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", או: "החוק").

2. התובע, יליד 6.2.1956, נפגע ביום 17.10.2005 על ידי משקל כבד שנישא על עגורן המחובר למשאית. התאונה הוכרה הן כתאונת דרכים והן כתאונת עבודה.

3. הנתבעים הם הנהג במשאית הפוגעת ומבטחת השימוש בה. אין מחלוקת כי הנתבעת חבה בפיצוי התובע לפי החוק בגין נזק הגוף שנגרם לו בתאונה. התובע מקבל גמלאות ביטוח לאומי לנפגעי עבודה.

4. הצדדים חלוקים בהערכת נזקיו של התובע; ובעיקר בשאלת גובהן של הנכות שנגרמה לו בתאונה והשתכרותו עובר לתאונה, המהוות בסיס להערכת הפיצוי בגין הפגיעה בהשתכרותו.

5. בשל החובה והצורך לייעל את ההליך המשפטי ולקדם הליכים נוספים – דנתי אך באלו מן הראיות והטענות שמצאתי כנחוצות להכרעה ולהנמקתה; ברזולוציה המידתית הנגזרת מעמימות ההערכה של הפיצוי בגין נזק-גוף וממגמת הסטנדרטיזציה בהלכה הפסוקה, כמו גם מתכליתו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים לפשט את הליך הקביעה של הפיצוי לפיו.

    

   הנכות

6. וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") קבעה לתובע, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי" או "התקנות"), נכות בשיעור 10% בגין הפרעות תחושה בבית-החזה [סעיף 29(6)(1) בתוספת לתקנות, כמבואר בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל מיום 10.2.2008, שצורף במסגרת ת/1]; ונכות בשיעור 10% בגין פציעת שרירי בית-החזה בדרגה בינונית [סעיף 38(2)(1) בתוספת לתקנות]. עוד נקבעו לתובע במל"ל נכויות אורתופדיות שונות, אשר לגביהן אושרה הבאת ראיות לסתור ובעקבות כך מונה מומחה רפואי מטעם בית-המשפט, ד"ר יורם אנקשטיין (להלן: "המומחה הרפואי").

7. המומחה הרפואי, בחוות-דעתו מיום 22.1.2012, קבע לתובע נכות זמנית בשיעור 100% מיום התאונה (17.10.2005) עד יום 31.1.2006 (קרי: למשך 3.5 חודשים). עוד קבע לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 23.3%, שהיא שקלול של נכויות כלהלן: 15% הנזקפים לתאונה (מתוך 20%) בגין עמוד השדרה המתני [סעיף 37(7)(ב) בתוספת לתקנות, כמבואר בחוות-הדעת עמ' 6 ובפרוטוקול עמ' 83]; 5% בגין עמוד השדרה הגבי ושבר בזיזי החוליות [סעיף 37(9) בתוספת לתקנות, כמבואר בחוות-הדעת עמ' 6 ובפרוטוקול עמ' 85-87] וכן 5% בגין שבר בעצם השכמה בכתף שמאל [סעיף 41(4)(ב) חלקי, כמבואר בחוות-הדעת עמ' 7 ובפרוטוקול עמ' 90].

8. המומחה הרפואי הוציא מתחת ידו חוות-דעת מפורטת ומנומקת כראוי. הוא נחקר ארוכות בבית-המשפט, וסיפק הסברים טובים ושקולים לכל החלטותיו בדבר הנכויות שקבע ושנמנע מלקבוע. בעניינים מסוימים דחה טענות של התובע, ובעניינים אחרים הלך לקראתו. גישתו הייתה מאוזנת, והסבריו ישרו בעיניי. הגם שניתן, כמובן, להציע גישות אחרות ולהוסיף או לגרוע אחוזי נכות לפיהן – לא מצאתי טעות בשיקוליו ועילה לשנות מקביעותיו.