ד' נ' נסים ואח'

1. ראיות הצדדים הוגשו והתיק נקבע להוכחות. הנתבעת התנגדה לחלק נכבד מהראיות שהגישה התובעת והצדדים טענו בענין בקדם-המשפט. כפי שיפורט להלן, רבות מההתנגדויות מוצדקות.

2. התובעת פירטה בכתב התביעה היכן עבדה לפני התאונה ומה היו הכנסותיה. בתצהירה חרגה הרבה מעבר לטענות עובדתיות אלה, טענה לעבודה במקומות עבודה נוספים ולהכנסות נוספות. הנתבעת טענה בצדק שמדובר בהרחבת חזית אסורה. כתבי הטענות הם התוחמים את גדר המחלוקת בין הצדדים. בדיוק כפי שאין התובעת רשאית להפתיע את הצד שכנגד בשלב ההוכחות ולנסות להוכיח שנגרמה לה נכות שלא נטענה בכתב התביעה, כך אין היא רשאית להפתיעו ולטעון להפסדים שלא נזכרו בכתב התביעה. בית-המשפט לא יזקק לטענות אלה ואין להוכיחן במשפט.

3. התובעת פירטה בתצהירה את השפעות התאונה על תפקודה כאם ועל התוצאות הקשות שגרם הדבר לבנה והיא טוענת לעלויות כספיות שנגרמו עקב כך. גם זה לא נזכר בכתב התביעה וגם זה אינו חלק מהמחלוקת הטעונה בירור במשפט זה. בית-המשפט אינו יכול לברר את הסיבות למצבו הנפשי הנטען של הבן על סמך אמירות של האם, או על עיון במבחר מסמכים רפואיים אקראיים. בירור אמיתי של מצב נפשי זה מחייב בירורן של שאלות שברפואה, והדבר אינו אפשרי בכלים שהעמידו הצדדים (באמצעות כתבי הטענות) בידי בית-המשפט. למעשה, מזמינה התובעת את בית-המשפט לעסוק בנזקיו העקיפים של בנה עקב פציעתה, תוך "עקיפה" של הדינים המסדירים את דרך בירורן של טענות ממן זה. בית-המשפט לא יזקק לטענות אלה ואין להוכיחן במשפט.

4. בעלה של התובעת הצהיר על הסתבכות עסקיו עקב מצבה הרפואי של אשתו וצירף מסמכים שונים של העסק להוכחת הטענה. גם טענה זו לא באה לידי ביטוי כלשהו בכתב התביעה – ומהווה הרחבת חזית אסורה - וגם היא אינה מהעניינים שבירורם נחוץ לשם בירור התביעה כפי שהוגשה. הסברי התובעת, שהטענה הועלתה רק כאילוסטרציה להיקף העזרה שסיפק הבעל לאשה, לא תועיל. עסקים עלולים להכשל מסיבות רבות. עצם הכשלון העסקי אינו מלמד דבר על היקף העזרה שנתן הבעל לאשה. בית-המשפט לא יזקק לטענות אלה ואין להוכיחן במשפט.

5. תיק המוצגים שהגישה התובעת כולל מסמכים רבים שהנתבעת התנגדה להגשתם. ההתנגדויות למסמכים שנועדו לתמוך בטענות המהוות הרחבת חזית אסורה מבוססות היטב. לפיכך, לא יזקק בית-המשפט למסמכים הרפואיים ולקבלות הנוגעים לבנה של התובעת, למסמכים הנוגעים לעסקיו של הבעל או למסמכים השונים המוכיחים את הכנסות התובעת מעבודות ששעליהן הצהירה תוך הרחבת חזית מטענותיה שבכתב התביעה.

6. הנתבעת התנגדה להגשת נספח ז', אישור רו"ח על הכנסות התובעת מעסק. מובן שלרואה החשבון אין ידיעה משל עצמו על הכנסות העסק של התובעת ובעצם מדובר בעדות של רואה החשבון על המידע שסיפקה לו התובעת עצמה. אם מידע זה נכון או לא, אין רואה החשבון יכול להעיד. מכאן, שערכו של המסמך הוא, לכל היותר, ראיה לכך שהאמור בו הוא המצג שבחרה התובעת להציג כלפי רשויות המס במועדים הרלבנטיים. ניתן רק לתמוה, כיצד מתיישב מסמך זה עם החלקים בתצהירה של התובעת, אשר הנתבעת ביקשה למחוק בשל הרחבת חזית.

נספח ח' הוא אישור של מקום עבודה שניתן לתובעת. כדי למנוע התייצבות סרק של עד, תודיע הנתבעת בכתב תוך 30 יום, אם היא עומדת על זימון עורכו של המסמך לעדות. אם הנתבעת סבורה שיש טעם לחקור את מי שכתב את נספח ח', תהיה התייצבותו לעדות תנאי להגשתו.

6. זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. שאלות שברפואה מבוררות בו באמצעות חוות-דעת של מומחים שמינה בית-המשפט. הצדדים שלחו למומחים אלה תיעוד רפואי והוא התשתית לחוות-דעתם. ברור שתיעוד זה הוא חלק מחומר הראיות הלגיטימי במשפט, שכן עליו מבוססות חוות-הדעת ובלעדיו לא ניתן יהיה לחקור את המומחים (כבקשת הצדדים) על תוכן חוות-הדעת. אותם מסמכים השאובים מרשומות מוסדיות הם ראיה כשרה לאמיתות תוכנם. מסמכים שאינם רשומה מוסדית וגם לא הוצגו למומחים אינם ראיה כשרה ובית-המשפט לא יזקק להם.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ו, 06 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: