ת"א 53128-09-16

 1.לפניי בקשתה של התובעת, לפטור אותה מתשלום אגרה בתביעה שהגישה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה ביום 11.11.14 כתוצאה מהיתקלות בבור עת הלכה ברחוב בכפר נחף.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מטעם הנתבעות, אני מקבלת את הבקשה ופוטרת את התובעת מתשלום אגרה.

2.הוראות תקנה 14(ג) לתקנות בית המשפט (אגרות) התשס"ז–2007, קובעות כדלהלן:

"(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.".

משמע, על מנת לזכות בפטור מאגרה, על המבקש להצביע על כי ההליך מגלה עילה וכן על חוסר יכולת כלכלית. האפשרות לקבלת פטור מאגרה נועדה לאזן בין גבייה לגיטימית של תשלום עבור שירות שמעניקה המדינה ומניעת הטרדת המערכת בהליכי סרק, לבין זכות הגישה לערכאות שהינה זכות יסוד, אף של תובע דל אמצעים.

3.בעניינינו, המדובר בתביעה לפיצויים על פי פקודת הנזיקין, כשעל פניו, מגלה כתב התביעה עילה לכאורה.

אשר למצבה הכלכלי של התובעת עולה מתצהירה ומן המסמכים שצרפה כי הינה מקבלת הבטחת הכנסה מן המוסד לביטוח לאומי וחיה בבית הוריה אשר מתפרנסים מקצבת זיקנה. מתדפיס חשבון העו"ש המצורף לבקשה עולה כי מופקדת אליו גימלת הבטחת ההכנסה ופרט לכך לא ניתן להיווכח בהפקדות נוספות. בהתאם להוראות תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ו, על פיה קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת לשלם את האגרה, אני מוצאת כי יש להיעתר לבקשה.

4.לאור האמור, אני פוטרת את התובעת מתשלום אגרה בתיק זה, כמבוקש.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ז, 10 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: