ת"א 53118-02-15 לבקוביץ נ' תורג'מן סגל

 במסגרת פסק הדין שניתן על ידי ביום 1.2.17 ציינתי כי הורתה של התביעה דנא הינה בגין תלונה שלפי הנטען הוגשה למשטרת ישראל על ידי ב"כ הנתבעת, עוה"ד קרן תורג'מן-סגל, תוך טענה משתמעת כי עוה"ד תורג'מן-סגל לא האמינה באמיתות תלונתה, ומתוך שכך, כי מדובר בלשון הרע שאיננו חוסה תחת החריג הקבוע בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

עוד ציינתי כי לאחר מועד הדיון מיום 22.9.16, הוגשה לביהמ"ש הודעה על ידי קצין אח"מ ערד, במסגרתה ציין זה האחרון כי אומנם עוה"ד תורג'מן-סגל הגישה תלונה נגד התובע. ואולם, בהמשך ההליך התקבלה הודעת הבהרה מטעם היועץ המשפטי של משטרת ישראל מרחב דרום, עוה"ד איציק מלכא, במסגרתה ציין זה האחרון כי קצין האח"מ לא דק פורתא בהבהרה שמסר לביהמ"ש, וכי הלכה למעשה התלונה הוגשה אך נגד הרב צבי ביאלוסטוצקי לבדו.

אף במועד הדיון מיום 1.2.17 שב עוה"ד מלכה על עמדתו, לפיה, התלונה לא הוגשה נגד התובע.

בנסיבות אלה, בהינתן הבהרת עוה"ד מלכא נשמט המסד העובדתי אשר שימש יסוד להגשת התביעה, ועל כן, נוכח המלצת ביהמ"ש, במועד הדיון ביקש התובע למחוק ההליך.

בפסק הדין שניתן כאמור בו ביום, הוריתי על מחיקת התביעה, כבקשת התובע. באשר להוצאות ההליך, קבעתי כי הצדדים יפעלו להגשת סיכומים קצרים, לאחריהם תינתן החלטה משלימה.

בסיכומים שהוגשו מטעם התובע נטען כי התביעה הוגשה אחר שקיבל הודעה ממשטרת ישראל, כי עוה"ד תורג'מן-סגל הגישה תלונה נגדו, מקום שלא היה לכך יסוד.

לפיכך, התובע טען כי הנחת היסוד שלו שעוה"ד תורג'מן-סגל היא אשר הגישה את התלונה נגדו, לא הייתה מבוססת על סברת כרס שאין לה שורש ועיקר, כי אם על יסוד הודעת המשטרה, שגם נתמכת בעובדה כי הוא לבדו, להבדיל מהרב ביאלוסטוצקי, זומן לחקירה בנדון.

עוד טען התובע כי בהודעה המקדימה שנשלחה לביהמ"ש על ידי קצין אח"מ ערד, צוין כי עוה"ד תורג'מן-סגל אומנם הגישה תלונה נגד התובע, ועל כן, אין לזקוף לחובתו את העובדה כי ראה מקום להגשת התביעה.

למעשה, כך טען התובע, אף בבקשה להכרה בחסינות, לא כפרו הנתבעים בעובדה כי עוה"ד תורג'מן-סגל הגישה תלונה נגדו.

בסיכומי הנתבעת נטען כי התביעה דנא הינה תביעה טורדנית וקנטרנית, שהוגשה "בחוסר תום לב, משיקולים נקמניים...ומתוך מטרה להלך אימים על רשויות התביעה בכלל ובעלי תפקידיה בפרט" (ס' 1 לסיכומים).