ת"א 53076-06-15

לפני בקשה להעברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בטענה של העדר סמכות מקומית. המשיב תבע את המשיבה לתשלום סך של 200,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו כנטען עקב רכישת מתקן רמסא מהמבקשת. המבקשת מצידה הגישה תביעה שכנגד בגין אי תשלום יתרת חוב בגין אותה עסקה.

על פי הנטען בבקשה, במסגרת העסקה לרכישת המתקן הסכימו הצדדים להעניק לבית המשפט המוסמך בתל אביב סמכות שיפוט יחודית בכל הכרוך בסחורה נשוא החשבונית. הסכמה זו צויינה בחשבונית המס ותעודת המשלוח שמסרה מבקשת למשיב .

המשיב התנגד לבקשה וטען כי אין לראות בתנייה המופיעה על גבי חשבונית המס/תעודת המשלוח תניית שיפוט, משום שאלה אינן חתומות על ידו ומעולם לא קיבל לידיו העתק מתעודת המשלוח ולא חתם על קבלת המתקן. עוד טען כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שיש לבטלו וכי בעת הזמנת המתקן לא הזכיר נציג המבקשת עניין תניית השיפוט. כן ציין כי חשבונית המס נמסרה לו לאחר סיום העסקה מבלי שהסכים לתנאיה. תנאי העסקה עוגנו בהזמנה שנחתמה על ידי שני הצדדים שאינה כוללת תניית שיפוט כלשהי. לטענתו לבית המשפט השלום במחוז חיפה סמכות מקומית לדון בתביעה נוכח מקום יצירת ההתחייבות, מקום מסירת המתקן והרכבתו

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

בענייננו, תניית השיפוט הופיעה בתעודת המשלוח ובחשבונית המס שהונפקה למשיב כחודש לאחר מכן. ההזמנה שנחתמה לרכישת המתקן החתומה על ידי שני הצדדים אינה כוללת תניית שיפוט. המשיב מכחיש כי חתם על תעודת המשלוח וטען כי החשבונית הונפקה לאחר סיום העסקה מבלי שהסכים לתנאים הנקובים בה. המשיב אינו מכחיש כי המתקן סופק למי מטעמו, אשר ככל הנראה חתם במקומו על תעודת המשלוח.

נפסק כי אין צורך בחתימה כדי שתניית שיפוט תחייב את המשיב והוא יכול להסכים לתניה גם בעל פה, גם בהתנהגות, ואפילו בשתיקה (ע"א 323/78 מקסל בע"מ נ' בלק אנד דקר, פ"ד לג(2)). אין מחלוקת גם כי המתקן נרכש על פי "תנאי ההתקשרות הכלליים" של המבקשת כולל אלה רשומים על גבי חשבוניות, ואת תניית השיפוט אשר חלה על כל המערכת העסקית בין הצדדים (ע"א 5666/94 סלים סנקרי נ'JULIUS BLUM G.M.B.H , פורסם בנבו). המשיב לא מחה בעת מסירת תעודת המשלוח למי מטעמו או בעת קבלת החשבונית לידיו על תניית השיפוט הכלולה בה ולכן הוא מושתק מלטעון עתה כי לא הסכים לתנאים שצויינו על גביה.

אומנם קביעת מקום שיפוט שאין לו זיקה על פי דיני הסמכות המקומית מקים חזקה של קיפוח לפי סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, יחד עם זאת, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. המרחק בין העיר עכו לתל אביב אינו כזה שירתיע את המשיב מלעמוד על זכויותיו. ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן -27 אח', פורסם בנבו נפסק:

"מקום שבית-משפט זה דן בו במקרים שהוכח בהם קיומה של תניית סמכות שיפוט מקומית ייחודית מוסכמת, נפסק כי תניה זו גוברת על שיקולי הנוחות. על-פי ההלכה, רק שיקולים "בעלי משקל מכריע" יניאו את בית-המשפט מלכבד תניית שיפוט... לא כל אי-נוחיות הנגרמת לבעלי-הדין תצדיק את העברת הדיון מבית-משפט במחוז שעליו הוסכם בחוזה בין הצדדים, לבית-משפט במחוז אחר – כדברי הנשיא י' כהן בב"ש 422/81 יוסף רובין ובניו, חברה לבנין בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ [6], בעמ' 641-640. כבר באותו מקרה קבע הנשיא כי "אי הנוחיות, הקשורה בנסיעה מירושלים לתל-אביב, איננה קשה במיוחד בתנאי התחבורה שלנו" (שם, בעמ' 641), ולכן לא ראה בה עילה להתעלמות מתניית השיפוט. תוקפם של דברים אלה רק גובר כיום, בחלוף למעלה מעשרים שנים של התקדמות טכנולוגית מואצת, והם יפים גם לנסיעה מבאר שבע לתל-אביב ולמרחק שאנו עוסקים בו".

לאור האמור אני מקבלת הבקשה ומורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט השלום בתל אביב.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ו, 29 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: