ת"א 53068-11-10 קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בר ניב

רקע

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין אשר ניתן ביום 7.12.14 לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לאחר שבית המשפט הוסמך לכך על ידי הצדדים.

   טענות הצדדים

2. לטענת המבקשת, התובעת בהליך, בסמכות בית המשפט היה ליתן פסק דין הצהרתי בלבד, שכן זהו הסעד שנתבע בכתב התביעה. משכך, מאחר שבית המשפט, לשיטת המבקשת, חרג מסמכותו, קיימים סיכויים טובים לערעור. בנוסף, כך טענה המבקשת, הגיעו לידיה, כלשונה "ידיעות מבוססות, כי למשיב קיימים חובות רבים לכאורה, ומשכך, ככל שיתקבל הערעור, יעמוד בפני שוקת שבורה". לבקשה מצורף תצהירו של מר ירון בלחסן, מזכיר המבקשת, בו נכתב, בין היתר, כי על פי יעוץ משפטי שניתן לו, יכול היה בית המשפט לפסוק סעד הצהרתי בלבד. בתצהירו אין כל התייחסות להסכמת המבקשת, אשר ניתנה, במסגרת ההליך, לפסיקה על פי סעיף 79א ולמהות הפסיקה המבוקשת, כפי שיובהר להלן.

   ועוד יצויין, כי סיכומי המבקשת, התובעת, הוגשו בשלהי חודש אוקטובר 2014 ולאחר מועד מתן פסק הדין, ביום 7.12.14, ועד מועד הגשתה של בקשה זו, בתאריך 30.12.14, החליפה המבקשת את באי-כוחה.

3. המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, התצהיר הנלווה לבקשה הוא לאקוני וכי זולת הטענה כי בית המשפט היה מחוסר הסמכות לפסוק חיוב כספי, אין בו כל טענה של ממש, כאשר גם הטענה האמורה, לשיטת המשיב, קנטרנית ושקרית. פסק הדין ניתן לאחר שמונה, בהסכמת הצדדים, מומחה לצורך ההערכה הכספית ולאחר שהוסכם בין הצדדים כי פסק הדין שיינתן סיים את כל המחלוקות בין הצדדים.

   עיון בבקשה ובתצהיר מלמד כי לא הועלתה בו כל טענה ממשית ביחס לכך שהסכמתה המפורשת של המבקשת לסיום המחלוקות בדרך זו ניתנה. המשיב אף הזכיר כי בעקבות הסכמת הצדדים לסיום כל המחלוקות בבית משפט זה, פינה הוא את המושכר, מושא התביעה כאן, ולדבריו, ברי כי ללא הסכמה ברורה שהסכסוך כולו ייפתר בפסק דינו של בית המשפט, לא היה מפנה את המושכר. לעניין מצבו הכלכלי של המשיב, נטען כי זולת אמירה כללית לא הובאו פרטים כלשהם מצד המבקשת ולדברי המשיב, לא תהיה לו כל בעיה להשיב את הכספים, אם ייקבע כך. המשיב הדגיש כי המדובר בפסק דין כספי ומשלא הוכח כי לא ניתן יהיה לגבות את הכספים מן המשיב, הזוכה, אין מקום לעכבו.