ת"א 52990-05-13 חזן נ' סלע ואח'

לפניי תביעה שעניינה בתשלום דמי פינוי, דמי שכירות והוצאות עקב שכירת נכס.

רקע

1. נתבע 1, מר דוד סלע (להלן: "נתבע 1" ו/או "דוד") הינו הבעלים של נכס המשמש חנות, בקומת הקרקע של הבניין ברחוב אופנהיימר 13 תל-אביב (להלן: "המושכר").

2. ביום 6.11.11, נחתם הסכם שכירות (להלן: "ההסכם הראשון"), לפיו שכר התובע, מר תומר חזן (להלן: "התובע" ו/או "תומר") את המושכר מדוד, לצורך ניהול עסק של צילום, פיתוח תמונות ומתנות.

   ההסכם הראשון הינו לתקופה של 36 חודשים, שתחילתו ביום 1.11.11 וסיומו ביום 31.10.14, עם אופציה לשש שנים נוספות של שנה כל אחת, וזאת בתמורה של 10,000 ₪ לחודש בצירוף מע"מ.

3. בחודש דצמבר 2012, ביקש תומר לצאת מהמושכר, ולהביא דייר חלופי במקומו. לטענת תומר, דוד נתן את הסכמתו, ולטענת דוד ההסכמה הייתה כפופה לתנאים מסוימים.

4. תומר ניהל משא ומתן עם נתבע 2, מר אסף כהן (להלן: "נתבע 2" ו/או "אסף") ועם נתבעת 3, הגב' קרן לבנת (להלן: "נתבעת 3" ו/או "קרן") לשם השכרת הנכס. במשא ומתן היו מעורבים אביו של התובע, מר איתן חזן (להלן: "איתן"), ושותפו מר משה ערד (להלן: "ערד").

5. בסופו של יום, ביום 23.1.13 נחתם הסכם (להלן: "ההסכם השני"), בין דוד לנתבעת 4, חברת איי קיי אי סי יו בע"מ (להלן: "נתבעת 4" ו/או "החברה"), אשר בעלי מניותיה ומנהליה הם אסף וקרן. יובהר, בהתאם להסכם השני הושכר המושכר, בשכירות ראשית, לתקופה שמיום 1.2.13 ועד ליום 31.10.14, בתמורה לדמי שכירות בסך של 10,500 ₪ לחודש בצירוף מע"מ, עם אופציות להארכת ההסכם לתקופה מצטברת כוללת של 19.5 שנים, וכן זכות סירוב ראשונה אם המושכר יוצע למכירה.

6. בסמוך למועד המסירה, הודיע דוד כי ההסכם השני חסר תוקף וכי ההסכם הראשון נותר שריר וקיים. כפועל יוצא, דוד פרע שיק שמסר לו תומר עבור דמי השכירות לחודשים פברואר-אפריל 2013.

7. ביום 27.2.13 נקטה החברה בהליכים משפטיים כנגד דוד וכנגד תומר (כצד פורמלי), לאכיפת ההסכם השני, ובסופו של דבר, הושגה פשרה הנותנת תוקף להסכם זה בשינויים מסוימים, ובין היתר הוסכם כי שכירות החברה במושכר תחל ביום 1.4.13.