ת"א 52958-12-15

1. לפני כתב תביעה שהוגש על ידי יורשיו ותלוייו של המנוח, אשר נפטר בתאריך 2/6/09, כתוצאה מהתרשלות רפואית.

2. מכתב התביעה עולה, כי בתאריך 1/6/09 הוחש המנוח לבית החולים "אסף הרופא", באמצעות מד"א, עקב כאבים קשים בצד שמאל של החזה, אשר החלו כחמש שעות טרם פינויו לבית החולים.

צוות מד"א ערך למנוח בדיקת א.ק.ג., אשר פורשה כתקינה. בעת הגעת המנוח לבית החולים, בוצעה בדיקת א.ק.ג. נוספת, אשר פורשה גם היא כתקינה, כמו גם הבדיקות האחרות, ולדברי רעייתו, הובהר לו שהוא רשאי להשתחרר, אם כי רצוי שיישאר למעקב.

חרף התנגדות רעיית המנוח ואביו לשחרורו, החליט המנוח להשתחרר, למרות שסבל, לדברי רעייתו, מכאבים קשים בחזהו ומזיעה קרה.

למחרת היום, ונוכח המשך הכאבים והתחושה החולנית, סר המנוח לרופאת המשפחה, אשר תיעדה את ממצאי מחלקת המיון מיום קודם לכן, ושלחה את המנוח לאחות לצורך ביצוע בדיקת א.ק.ג. נוספת. לאחר ביצוע הבדיקה, בעת שהמנוח צעד חזרה לעבר חדר הרופאה, הוא התמוטט על ריצפת המרפאה, וחרף הזעקת מד"א ונסיונות החייאה שבוצעו בו, הוא נפטר.

3. התובעים צירפו את חוות דעתו של המומחה בתחום הקרדיולוגיה – דר' טובי רסין – הקבוע, שהן בית החולים והן רופאת המשפחה התרשלו בטיפול במנוח, וכי ניתן היה להציל את חייו.

לדברי המומחה, סרט מוניטור הא.ק.ג. שבוצע למנוח בבית החולים " אסף הרופא" לא נמצא (??) והוא סבור, כי אילו היו הרופאים משווים את תוצאות בדיקת הא.ק.ג. שבוצע על ידי צוות מד"א לתוצאות בדיקת הא.ק.ג. שבוצעה בבית החולים, ניתן היה להגיע למסקנה, כי המנוח סבל מאיסכמיה, וחובה הייתה לאשפזו במחלקת טיפול נמרץ לב, ולטפל בו בהתאם למצבו.

המומחה קובע, כי חרף היות התלונות בתחום הקרדיולוגי, לא הוזמן כונן קרדיולוג למיון, ואילו היה מוזמן קרדיולוג, היה מגיע בנקל למסקנה, כי מדובר באירוע כלילי חד, המחייב אישפוז דחוף במחלקה לטיפול נמרץ.

מהרשומה הרפואית עולה, כי המנוח בחר להשתחרר, ומדברי המומחה עולה, כי אילו היה מאובחן מצבו האמיתי של המנוח בחדר המיון, כי אז היה הצוות הרפואי משכנע אותו להתאשפז לצורך קבלת טיפול, דבר שהיה מציל את חייו.