ת"א 52896-06-14 עלם ואח' נ' אגן יצרני חימיקלים בעמ

לפני בקשה למחיקת כתב ההגנה שהגישה הנתבעת בטענה, כי היא לא קיימה את צווי בית המשפט מתאריכים 2.3.2015 ו- 5.5.2015, בכך שלא נענתה לדרישה לגילוי מסמכים ומתן תשובות שהתובעים שלחו אליה בתאריך 8.7.2015. לחלופין, מבקשים התובעים ליתן צו המורה לנתבעת לתת מענה לדרישה.

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה, כי הצווים הנ"ל קוימו על ידה ואילו הדרישה מתאריך 8.7.2015 היא דרישה חדשה, שלגביה לא ניתן צו כלשהו. לעניין הבקשה החלופית טענה הנתבעת, כי המועד למשלוח דרישות לגילוי ועיון במסמכים חלף זה מכבר ועל כן, יש לדחות את הבקשה. ככל שבית המשפט יסבור, כי אין מקום לדחיית הבקשה על הסף בשל עיתוי הגשתה, ביקשה הנתבעת לאפשר לה להגיב לבקשה גופה.

דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

באשר לבקשה למחיקת כתב ההגנה, מדובר בבקשה מופרכת שאין לה יסוד. אין מחלוקת כי הצווים מתאריכים 2.3.2015 ו- 5.5.2015 קוימו על ידי הנתבעת, וכי הדרישה לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון שנשלחה על ידי התובעים בתאריך 8.7.2015 הינה דרישה חדשה, שאינה נוגעת לצווים הנ"ל, שהראשון בהם ניתן כחמישה חודשים לפני משלוח הדרישה והשני ניתן כחודשיים לפני כן. מאחר שהנתבעת לא הפרה שום צו, אין בסיס לבקשה למחיקת כתב ההגנה שהוגש מטעמה.

באשר לחלק השני של הבקשה, טענות הנתבעת באשר לעיתוי משלוח הדרישה דינן להידחות. ראשית, התיק נמצא עדיין בשלב מקדמי והוא קבוע לישיבת קדם משפט. שנית, ביום 24.9.2015 הגישו הצדדים הודעה על הסדר דיוני לעניין מועדי קיום ההליכים המקדמיים, בגדרו הם ביקשו להאריך את המועדים למשלחו דרישות לגילוי מסמכים כאשר הבקשה לגילוי מסמכים תוגש עד 30 יום לפני מועד הדיון שייקבע ואילו התשובה לבקשה תוגש תוך 20 ימים מקבלת הבקשה. ההסדר הדיוני לא אושר על ידי מהטעם שהוא נוסח באופן כללי, ללא מועדים מוגדרים וללא אופק לסיום ההליכים המקדמיים. זאת ועוד, גם הדרישות של הנתבעת מאת התובעים להשלמת ההליכים המקדמיים נשלחו לאחר שחלפו המועדים הקבועים בתקנות בעניין זה. עולה, אם כן, כי שני הצדדים לא הקפידו על משלוח הדרישות לקיום הליכים מקדמיים בתוך המועדים שנקבעו בתקנות, ואין סיבה לכבול את התובעים בעניין זה, שעה שהיענות לבקשה לא תגרום נזק למי מהצדדים.

הנתבעת ביקשה, כי אם בית המשפט לא יורה על סילוק הבקשה על הסף, לאפשר לה להגיב לבקשה גופה. דין בקשה זו להידחות. בעל דין המקבל בקשה בכתב, עליו להגיב עליה בכתב טענות אחד ואין לו זכות להגיב עליה בשלבים, כאשר בשלב ראשון הוא מעלה טענות פרוצדוראליות ובשלב השני לגוף הבקשה. על בעל הדין לרכז את כל טענותיו בכתב טענות אחד, ומשלא עשתה כן הנתבעת, אין לה להלין אלא על עצמה. מאחר שהנתבעת לא הגיבה לבקשה גופה, ניתן היה להיעתר לבקשה על יסוד הנטען בבקשה עצמה. על אף האמור, בחנתי את הבקשה ומידת הרלבנטיות של המסמכים הדרושים למחלוקת בתיק. לאחר בחינת המסמכים שהתובעים ביקשו לגלות, הנני מורה כדלקמן:

הנתבעת תגלה בתצהיר גילוי מסמכים ספציפיים ערוך כדין את המסמכים שפורטו בסעיפים 4, 7, 11, 12, 13, 14, 15 ו – 16 במכתב ב"כ התובעים מתאריך 8.7.2015. מסמכים שלטענת הנתבעת הם בגדר מסמכים חסויים, עליה לציין זאת בצד של כל מסמך כאמור. תצהיר כאמור יימסר על ידי הנתבעת לב"כ התובעים תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו. סברו התובעים, כי המסמכים שלגביהם נטען כי הם בגדר מסמכים חסויים, אינם מסמכים חסויים, עליהם להגיש בקשה לבית המשפט תוך 15 ימים מקבלת תצהיר גילוי המסמכים. כמו כן, הנני מורה לנתבעת להעביר לידי ב"כ התובעים את המבוקש בסעיף 6 למכתב הנ"ל, וזאת תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו.

הבקשה, בכל הנוגע למסמכים שפורטו בסעיפים 5, 8 ו- 9 נדחית בהעדר רלבנטיות של מסמכים אלה למחלוקת בתיק כאן. הדרישה לגילוי המסמכים שבסעיף 10 למכתב נדחית בהיותה כללית מדי ומכבידה מדי.