ת"א 52865-12-15 ואח' אלבסול נ' ג'ורג' חכים ואח'

בפניי בקשה שנייה למתן סעדים זמניים מיום 14.7.2016 (בקשה 23).

1. המחלוקת בתיק זה נוגעת באופן כללי לסוגיית הזכויות הקנייניות במבנה המצוי ברח' הציונות 96 בחיפה, והידוע גם כגוש 11362 חלקות 38 ו-39 (להלן: "הנכס"), ולשאלת תוקפו של הסכם מכר שנכרת בשנת 2010 בהתייחס לנכס (להלן: "הסכם המכר"). עסקינן בתיק מאוחד, במסגרתו נדונות המחלוקות השונות לגבי הנכס, הכולל את ת"א 52865-12-15 (להלן: "התביעה הראשונה") ואת ת"א 44729-06-16 (להלן: "התביעה השנייה").

2. אין מחלוקת כי התובע בתביעה הראשונה, מר פדל אלבסול (להלן: "אלבסול"), מחזיק בנכס מזה שנים, וכי הנתבעת 1 באותו תיק, הכנסייה היוונית-קתולית באמצעות הארכיבישוף ג'ורג' חכים (להלן: "הכנסייה"), היא הבעלים הרשום של הנכס. אין גם מחלוקת כי בשנת 2010 נחתם הסכם המכר מכוחו מכרה הכנסייה לאלבסול את הנכס, אלא שהצדדים האמורים חלוקים בשאלה האם ההסכם נכנס לתוקף, אם לאו. גורם נוסף רלבנטי למחלוקת, הם התובעים בתביעה השנייה (להלן: "משפחת נחאס"), אשר טוענים כי הם בעלי הזכויות בנכס, ולא הכנסייה, ולכן מן הטעם הזה – אין כל תוקף להסכם המכר ממילא. לשכת רישום המקרקעין, אף היא נתבעת בשתי התביעות המאוחדות, בהיותה האחראית על רישום הזכויות לגבי הנכס.

3. בסמוך לפתיחת ההליך בתביעה הראשונה, הוגשה מטעם אלבסול בקשה לסעד זמני במסגרתה התבקש צו מניעה מכוחו תימנע הכנסייה מביצוע כל דיספוזיציה בהתייחס לנכס, עד להכרעה במחלוקות שבין הצדדים (להלן: "הבקשה הראשונה"). ביום 28.12.2015 הוריתי על מתן סעד זמני כמבוקש, וזאת לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים ונשמעו טענותיהם בפניי.

4. עתה, הוגשה בקשה נוספת לסעדים זמניים מטעם אלבסול הנוגעים לבנייה שבוצעה בנכס.

   יובהר, כי אלבסול ביצע בעבר עבודות בנייה בלתי חוקית בנכס (להלן: "עבודות הבנייה"), כי ניתן נגדו פסק דין בהקשר זה בבית המשפט לעניינים מקומיים וכי הוא התחייב להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה לגבי העבודות בדיעבד (להלן: "בקשת הלגליזציה").

   טענות הצדדים בבקשה דנן -

5. במסגרת הבקשה הנוכחית, עותר אלבסול לצו מניעה זמני שמכוחו תימנע מהכנסייה מלעצור או לשבש את הליכי בירור בקשת הלגליזציה שאלבסול הגיש למוסדות התכנון. עוד עותר אלבסול לצו עשה מכוחו תחויב הכנסייה לחתום על המסמכים הדרושים כדי לאפשר השלמת בירור בקשת הלגליזציה, בתוך המועד הסופי שקבעו לשם כך הועדה המקומית והמחוזית לתכנון ולבנייה.

6. בא כוח הכנסייה השיב לבקשה בעל פה בדיון מיום 19.7.2016, ובא כוח משפחת נחאס הגיש תשובה בכתב מטעמו ביום 7.8.2016. עמדת הכנסייה, בתמצית, היא כי אין מקום ליתן את הסעד המבוקש, היות ואלבסול אינו הבעלים הרשום של הנכס, ולא היה זכאי מלכתחילה להגיש את בקשת הלגליזציה, במיוחד שעה שישנם ספקות כבדים לגבי זכויותיו בנכס. לטענת הכנסייה, הבקשה הנוכחית למתן סעד זמני אף הוגשה בשיהוי, וללא שחל שינוי נסיבות מאז הבקשה הראשונה, ובנוסף, כי יש בה כדי לדרוש מהכנסייה לתת יד להכשרת עבירות בנייה שביצע אלבסול בנכס, ללא שיש לו זכויות כלשהן בנכס. משפחת נחאס מתנגדת אף הא לבקשה, וטוענת כי הבקשה לא נועדה לשמר מצב משפטי קיים לגבי הנכס, אלא לשנות אותו, ואין לתת יד לניסיון שכזה. עוד נטען כי אלבסול מבקש באמצעות צו שיפוטי להסיר מעליו את עול עבירות הבנייה בהן הורשע, וכי הבקשה מוגשת בחוסר ניקיון כפיים ואף בשיהוי ניכר, בשים לב למועד ביצוע העבירות.

   דיון והכרעה -

7. לכאורה ניתן לטעון כי מן הפן של האינטרס הציבורי, דומה כי שעה שכבר קיימת בנייה בלתי חוקית והוחל בהליך להסדרתה, יש לאפשר הזדמנות למצות את הליך ההסדרה. אינני יודעת כמובן אם ניתן להסדיר את הבנייה הבלתי חוקית (ובמיוחד בשים לב להיקפה) ואינני שמה עצמי בנעלי מוסדות התכנון – אשר יפעלו לפי מיטב שיקול דעתן המקצועי. אלא ששעה שבמסגרת ההליכים הפליליים לגבי הבנייה הבלתי חוקית ניתנה האפשרות לנסות ולפעול לקבלת היתר בנייה בדיעבד – האינטרס הציבורי מחייב לתת אפשרות להגיש את הבקשה ללגליזציה (ושוב, מבלי שהדבר יתפרש כהבעת עמדה לגבי הבקשה עצמה).