קנר נ' שטרית ואח'

לפניי בקשת הנתבע 7 (להלן: הנתבע), להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 14.4.25, בהיעדר הגנה (להלן: הבקשה).

ביום 18.12.24, הגיש התובע תביעת לשון הרע נגד הנתבע ונגד 7 נתבעים נוספים, במסגרתה עתר לחייב כל אחד בתשלום סך של 20,000 ש"ח בגין פרסומים שונים.

ביום 14.4.25, נעתר בית המשפט (כב' השופטת ל' הר ציון) לבקשת התובע ליתן פסק דין נגד הנתבע, לאחר שהאחרון לא הגיש כתב הגנה. לבקשתו כאמור, צירף התובע אסמכתאות לכך שהנתבע קיבל לידיו את כתב התביעה. כך, למשל, צורף תיעוד התכתבות בין הנתבע לבין ב"כ התובע, שממנה עולה בבירור כי הנתבע קיבל את התביעה ומבקש להגיע להסכמות עם התובע.

הנתבע עותר לביטול פסק הדין מחובת הצדק ולחלופין משיקול הדעת. בבקשתו, מפנה הנתבע להתכתבויות שניהל ביום 16.1.25 עם התובע ועם בא כוחו, שבמסגרתן הגיע עמם להסכמה שלפיה ההליך נגדו יתמצה בכך שהוא ישלם לתובע פיצוי בסך של 1,500 ש"ח ויפרסם כלפיו התנצלות פומבית ברשתות החברתיות (להלן: ההסכמה).

לטענת הנתבע, הוא אכן פרסם את ההתנצלות, ביום 21.1.25. עם זאת, הוא מאשר כי את סך הפיצוי שעליו סוכם הוא לא שילם לתובע עד לרגע זה. בפנייתו מיום 21.8.25, ציין הנתבע כי לאחר שפרסם את ההתנצלות כאמור, סבר בתום לב כי ההליך בינו לבין התובע הסתיים. בפנייה נוספת מיום 9.9.25 ציין כי לא היה בידו סיפק לשלם לתובע את סך הפיצוי שסוכם, נוכח פטירת אביו בסמוך לאחר מועד ההסכמה.

הנתבע טוען כי לאור ההסכמה שאליה הגיע עם התובע, לתשלום פיצוי בסך 1,500 ש"ח כאמור, לא היה מקום שהתובע יפנה בבקשה לקבלת פסק דין נגדו על מלוא התביעה, בסך 20,000 ש"ח. לפיכך, עותר הנתבע לאפשר לו לסיים את ההליך בכך שישלם לתובע את סך ההסכמה בלבד. לחלופין, עותר הוא להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדו ולאפשר לו להגיש כתב הגנה.

התובע מתנגד לבקשה. הוא מאשר את ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים ואף אינו מתכחש לכך שהנתבע אכן פרסם את התנצלות כלפי התובע (אסמכתה לכך צירף התובע עצמו, בבקשה שהגיש לקבלת פסק הדין בהיעדר הגנה), אך מפנה לכך שהנתבע לא שילם לתובע את סך הפיצוי שעליו סוכם, שלפיכך הוגשה הבקשה לקבלת פסק הדין נגדו. עוד מפנה התובע לכך שלבקשתו של הנתבע לא צורף תצהיר וכן לכך שהנתבע אינו מציין מהם עיקרי ההגנה שלו מול התביעה. לאור כל אלה, מתנגד התובע לביטול פסק הדין. לחלופין, וככל שייעתר בית המשפט לבקשת הנתבע, עותר התובע לחיוב הנתבע בהוצאות, בסך שישקף גם את ההוצאות שלהן נדרש התובע כדי לממש את פסק הדין שניתן לזכותו, עד אשר פנה הנתבע בבקשה לביטולו.

דיון והכרעה

הסמכות להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בתנאים שיקבע בית המשפט, קבועה בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. בכל הנוגע לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, הבחינה הפסיקה בין שתי עילות ביטול: האחת היא ביטול מחובת הצדק, השנייה היא ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט.