ת"א 52754-12-13 פייג נ' רשות מקרקעין ישראל או רשות הפיתוח

בפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו התובעת היא בעלת זכויות חכירה במקרקעין בראש פינה, הידועים כמגרש 103 בגוש 13943 בשטח 2,775 מ"ר, וכי זכויות אלה רכשה התובעת ובעלה המנוח, מנחם פייג, מרשות מקרקעי ישראל כדת וכדין.

עובדות שאינן במחלוקת

1. התובעת, פייג בלנקה ז"ל, שהלכה לעולמה במהלך ניהול התיק, הייתה נשואה לבעלה המנוח, פייג מנחם. התובעת הינה היורשת היחידה של בעלה המנוח בהתאם לצו ירושה שניתן על ידי בית הדין הרבני האזורי בצפת ביום 14/7/08.

2. בשנת 1960 נחתם בין המנוח פייג לבין קרן קיימת לישראל הסכם שכירות, שלפיו שכר המנוח פייג מאת הקרן בית מגורים הנמצא במגרש 5 בגוש 13943 לתקופה של שנה אחת בלבד.

3. בשנת 1970 נערך תשריט מפת סקר (להלן: "מפת הסקר") על ידי רשות מקרקעין ישראל, שעודכן מספר פעמים, כאשר העדכון האחרון כפי שעולה מהמפה עצמה הוא מתאריך 14/7/77. בהתאם למפת הסקר, החזיק מנחם פייג עד אותה עת במקרקעין בשטח של 4,531 מ"ר, המורכב ממגרש עם בית הבנוי עליו בשטח של 800 מ"ר, מגרש פנוי לבניה בשטח של 745 מ"ר ומטעים בשטח של 2,986 מ"ר. המגרש עם הבית בשטח של 800 מ"ר הוגדר במפת הסקר כמגרש מס' 1 וסומן בקו כתום עבה וכך גם סומנו הפרטים הנוגעים למגרש זה במלבן בצד ימין שהכיל את פירוט השטחים שבהם החזיק המנוח פייג, המגרש הפנוי בשטח 745 מ"ר הוגדר כמגרש מס' 2 ואילו המטעים הוגדרו כמגרש מס' 3. מפת הסקר חתומה בידי רשות מקרקעין ישראל, מנחם פייג וכנראה גם בידי אנשים אחרים שהחזיקו בשטחים אחרים שמפת הסקר התייחסה אליהם.

4. ביום 15/9/1977, כחודשיים לאחר העדכון האחרון של מפת הסקר, נחתם חוזה חכירה בין התובעת ובעלה המנוח לבין רשות מקרקעי ישראל, שלפיו חכרו בני הזוג פייג מאת הרשות בית מגורים ומגרש עליו בנוי הבית, בשטח של 800 מ"ר, המהווה חלקים מחלקות 4, 6, 141 ו- 143 בגוש 13943, לתקופה של 40 שנים שתחילתן ביום 1/4/1977 וסופן ביום 31/3/2026, עם אפשרות הארכה לתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. אין מחלוקת כי בני הזוג פייג שילמו דמי היוון עבור מגרש זה ולפיכך הם מחזיקים בזכות חכירה לתקופה של 98 שנים.

5. בתיק המנהל קיים מסמך (טופס עסקת חכירת מגרש למגורים) המסביר את הרקע לחתימת חוזה החכירה עם הזוג פייג ביחס למגרש בשטח 800 מ"ר (נספח ד' לתצהיר גב' חרמונה יחיאב מטעם המנהל). בהתאם למסמך זה, שככל הנראה נערך בזמן אמת, השטח שבו החזיקו בני הזוג פייג הוא 4,555 מ"ר הכוללים בית מגורים ומטעים. עוד צוין באותו מסמך, כי משפחת פייג הסכימו לוותר על 3,755 מ"ר, לפנותם ולהחזירם לידי הרשות תמורת הקצאת מגרש ומכירת הבית. בהתאם לכך, סוכם כי לבני הזוג פייג יוקצה מגרש בשטח 800 מ"ר שעליו בנוי הבית, וכי הם ישלמו סכום של 20,000 ל"י המשקף את עלות בניית הבית בלבד.

6. בד בבד עם החתימה על חוזה החכירה ביחס למגרש בשטח של 800 מ"ר או בסמוך לאחר מכן, הכינה רשות מקרקעי ישראל חוזה חכירה עונתי, שאמור היה להסדיר את השימוש שעושים הזוג פייג במטעים. בהתאם לחוזה זה שכרו בני הזוג פייג או אמורים היו לשכור שטח של 3,725 לצרכים חקלאיים לתקופה מיום 1/1/78 ועד 31/12/78, בדמי חכירה שפורטו בגוף ההסכם. הסכם זה חתום על ידי בני הזוג פייג והוא אינו חתום בידי הרשות. לטענת הרשות, ההסכם לא נחתם על ידה וכלל לא נכנס לתוקף מאחר שבני הזוג פייג לא הסכימו לשלם את דמי החכירה הנקובים בו.

7. בשנים 1999 ו- 2004 הפקיעה המדינה שטח בגודל 1,800 מ"ר מתוך השטחים שהחזיקו בני הזוג פייג, לצורך סלילת והרחבת כביש 90, ובעקבות הפקעות אלה שילמה מע"צ בשנת 2005 לבני הזוג פייג פיצויים מזעריים לטענתם. הם טענו עוד, כי הפיצויים שולמו אך ורק בגין ההפקעה משנת 2004 ואילו בעקבות ההפקעה משנת 1999 לא שולם להם דבר.