ת"א 52673-02-15 איברהימיאן נ' הרוש

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהיעדר הגנה ובמעמד צד אחד ביום ביום 6.5.2015.

המבקש טוען, כי לא ידע על קיומו של פסק הדין כנגדו, לא הומצא לו כתב התביעה ולא ידע עליו כלל. המבקש טוען כי המסירה בוצעה לרחוב שתולים בתל ביב ואולם הוא אינו גר ברחוב זה מזה 8 שנים. המבקש טוען כי מעולם לא פלש לשטחו של המשיב ואין מדובר בפלישה או השגת גבול. המבקש טוען כי על המשיב היה להוכיח תחילה בעלות ו/או זכויות במקרקעין אותם מבקש הוא לפנות ולא ניתן לזהות את המקרקעין מכיוון והיא נעדרת פירוט של גוש וחלקה של המקרקעין המדוברים וכמו כן אין זיהוי של השטח אליו הייתה הפלישה הנטענת. עוד טוען המבקש כי הוא מחזיק במקרקין סמוכים ברח' שבולים 45 מזה כ-30 שנים ועבורם הוא משלם ארנונה ומסי עיריה ולפיכך העירייה מכירה בחזקתו במקרקעין.

המשיב טוען כי למבקש הומצא כתב התביעה כדין. המסירה בוצעה לכתובת המבקש אשר נמסרה על ידו למשטרה. כתב התביעה הוגש לפינוי המבקש שכן המדובר בפלישה לחלק ממקרקעי המשיב ולכן הפלישה הינה בתוך שטח ביתו של המשיב. כתוצאה מדברים אלו נוצרים חיכוכים תמידיים ואף הוגשה תלונה במשטרה על תקיפה פיזית ומילולית.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי להורות על ביטולו של פסק הדין מן הטעמים הבאים: א. ביטול מחובת הצדק בחינת אפשרות ביטול פסק הדין מחובת הצדק מעלה כי טענת המבקש לאי ביצוע מסירות כדין, נוכח היותו מתגורר בכתובת אחרת מזו אליה בוצעה המסירה, אינה מקובלת עלי, שהרי זה לא מירף כל אישור המעיד על כי אינו מתגורר בכתובת זו או כי כתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין הינה שונה בעוד שלפי הודעתו במשטרה מיום 9/2/15 זו היא כתובת מגוריו.לפיכך, המסירה בוצעה כדין ואין לבטל את פסק הדין לפי חובת הצדק. ב. ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט סיבת האיחור הנטענת להגשת כתב הגנה אינה מהווה עדות לזלזול מופגן בהליכים המשפטיים, אלא לכל היותר רשלנות מצידו של המבקש, אשר ניתן לרפאה בהטלת הוצאות בגין הנזק שנגרם למשיב. אולם, נראה כי למבקש יש סיכויי הצלחה כנגד התביעה, לאור טענתו כי הוא לא פלש למקרקעין נשוא התובענה וכי הוא מחזיק במקרקעין סמוכין ואף משלם על כך ארנונה לרשות המקומית. מצאתי כי בנסיבות אלו יש מקום לקיים בירור ראייתי וכדין ולפי שהמדובר בזכות חוקתית יש לאפשר למבקש להישמע ולהשמיע את טענותיו בפני בית המשפט. לפיכך, מצאתי להעדיף זכות זו תוך כדי ריפוי הנזק למשיב באמצעות הטלת הוצאות.

לאור האמור לעיל, מצאתי להורות על ביטולו של פסק הדין לפי שיקול דעת בית המשפט ובכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪ בתוך 15 ימים. ככל שלא ישולמו ההוצאות במועדן תדחה הבקשה ופסק הדין יוותר על כנו.

עם תשלום ההוצאות ובמועדן, יגיש המבקש לתיק בית המשפט כתב הגנה ולא יאוחר מתום 30 ימים מיום המצאת החלטתי זו.

ימי פגרת בית המשפט יבואו במניין הימים.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ה, 21 יולי 2015, בהעדר הצדדים.