ת"א 5259-07-15 בן צבי נ' מן

1. בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 25.10.15.

העובדות הרלוונטיות לבקשה הן כדלקמן:

אין מחלוקת כי המבקשת קיבלה את הזימון לדין וכתב תביעה ביום 6.7.15 לפיכך ביום 21.9.15, בהתחשב בפגרת הקיץ, היה על המבקשת להגיש כתב הגנה.

ביום 21.10.15 הגיש ב"כ המשיב בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

מאחר והבקשה חסרה פסיקתא לחתימה, ניתנה באותו יום החלטה על צירוף הפסיקתא.

באותו יום הוגש גם כתב ההגנה כשעתיים לאחר הגשת הבקשה למתן פסק הדין בהעדר הגנה.

ב"כ המשיב הגיש את הפסיקתא לחתימה למחרת היום וביום 25.10.15 נחתמה הפסיקתא.

2. אכן הנוהג הוא שלא לחתום על פסיקתא בהעדר הגנה ככל שקיים כתב הגנה בתיק.

בעת שנדונה הבקשה הראשונה למתן פסק דין בהעדר הגנה לא היה כתב ההגנה מונח בתיק בית המשפט אך לא כך הדבר כאשר נחתמה הפסיקתא בפועל מספר ימים לאחר מכן ובוודאי שלא כאשר הוגשה הבקשה לחתימה על הפסיקתא יום לאחר הגשת כתב ההגנה.

כנראה בהיסח הדעת נחתמה הפסיקתא למרות קיומו של כתב ההגנה בתיק ולא משום שסברתי כי יש למקום לחתום על הפסיקתא למרות קיומו של כתב הגנה.

הנני בדיעה כי אין ליתן פסק דין בהעדר הגנה בנסיבות אלו אפילו בפועל איחרה המבקשת בהגשת כתב ההגנה והגישה אותו לתיק ללא בקשה להארכת מועד גם אם הוגשה אחרי המועד שבו הוגשה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה אך בטרם ניתן בפועל.

הנימוק לדעתי זו הוא בין השאר, כי לאור ההלכה הפסוקה המקלה מאד בביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה אפילו הוגש כתב הטענות הראשון של הנתבע לאחר מתן פסק הדין, יהא זה בלתי יעיל ליתן פסק דין בהעדר הגנה כאשר ברור לחלוטין כי מיד תוגש בקשה לביטולו נוכח קיומו של כתב ההגנה בתיק בטרם נחתמה הפסיקתא.

3. עם זאת, אין זו זכות קנויה של הנתבע להגיש את כתב ההגנה באיחור ובמיוחד כאשר הוגש בחטף וללא בקשה להארכת מועד להגשתו עד למועד בו הוגש.

מן הדין היה להמציא מיד את כתב ההגנה לבעל הדין שכנגד ולו הודעת פקס או שיחת טלפון המודיעה לו כי הוגש כתב ההגנה תוך התנצלות על האיחור בהגשתו.

מן הדין היה להגיש בקשה להארכת מועד בטרם חלף המועד להגשתו ולכל הפחות להגיש בקשה להארכת מועד בד בבד עם הגשת כתב ההגנה. לו היתה פועלת ב"כ המבקשת בדרך זו, לא היתה נחתמת הפסיקתא באשר הבקשה היתה נראית לעין בשדה הבקשות בתיק. כתב הגנה המוגש ללא כל בקשה נסרק בשדה כתבי הטענות בתיק ואינו בולט לעין ובנקל נעלם מהעין בעת החתימה על הפסיקתא כפי שאכן קרה.