ת-א-52586-11-13 פלוני נ' אללשוילי ואח'

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ראיתי לדחות, לעת הזו, את הבקשה למינוי מומחה בתחום השיקומי ו/או הגריאטרי, שכן אני סבורה שלא מוצו עדיין שאלות ההבהרה למומחה בתחום האורתופדיה.

לתובע נקבעה נכות ספציפית וממוקדת - בברך שמאל, ובשיעור שאינו גבוה – 10%. בנוסף, בתשובות לשאלות ההבהרה הבהיר ד"ר ליברטי כי המצב הסופי של הברך היא מצב בו השבר התאחה לחלוטין כשהוא מותיר שקיעה קלה של המשטח המפרקי המדיאלי ואי סדירות של המשטח המפרקי הלטרלי, וכי הנכות בגינו אינה עולה על 10% כפי שקבע. ברגיל, בנתונים אלה בהעדר נימוקים נוספים, לא היה מקום למנות מומחה בתחום השיקומי, ודאי לא בטרם שמיעת הראיות.

במקרה דנן, לכאורה עולה הצורך במינוי מתשובותיו של ד"ר ליברטי, אך לא כך הדבר.

לטעמי, השאלות שהופנו למומחה הן כלליות ולא מספקות. כך למשל, ניתן היה לשאלו האם סביר, לאור ממצאיו, כי התובע הולך רק בעזרת הליכון ולמרחקים קצרים בלבד, והאם הוא מוגבל בעמידה, ברחצה, ובלבוש, כנטען בבקשה. ניתן היה לבקשו להבהיר באילו פעולות ו/או תנועות מוגבל התובע בגין נכותו כפי שמצא אותה.

גם באשר לטיפול בברך שמאל – ניתן היה לבקשו לפרט מהם הפתרונות האפשריים למצבו של התובע, מהם סיכויי הצלחתם ובמה הם כרוכים.

לא התרשמתי מתשובות המומחה כי הוא 'מסרב' להשיב לשאלות בנושאים אלה, כעולה מן הבקשה.

אם בכל זאת ישיב המומחה שאין באפשרותו להשיב לשאלות אלה או שמטעמים הקשורים בתובע נכון יותר שיתייחס לכך מומחה שיקומי/גריאטרי, כי אז יהיה מקום לשקול את מינוי המומחה.

על כן איני רואה הצדקה למינוי מומחה שיקומי/גריאטרי בשלב זה.

ככל שאדרש אשוב ואבחן את הבקשה לאחר קבלת תשובות נוספות מאת המומחה ו/או חקירתו ו/או שמיעת הראיות.